בְּלֵיל שַׁבָּת צָרִיךְ לִתֵּן שׁוּם דָּבָר, לַחוּץ בֵּין הַנֵּרוֹת לַפֶּתַח, בִּשְׁבִיל הָרוּחַ שֶׁלֹּא יְכַבֶּה הַנֵּרוֹת כְּשֶׁפּוֹתֵחַ אֶת הַדֶּלֶת.

בְּעֶרֶב שַׁבָּת אָסוּר לִקְבֹּעַ הַנֵּרוֹת בַּדֶּלֶת עַצְמָהּ אֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת, וְיֵשׁ מִי שֶׁמַּתִּיר וְעַיֵּן לְעֵיל סי' רע''ז סָעִיף א'.

בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אֵין מַבְדִּילִין בְּנֵר חֲנֻכָּה, שֶׁאֵין נֶהֱנִים לְאוֹרוֹ וְאֵין מְבָרְכִין עַל הַנֵּר עַד שֶׁיֵּאוֹתוּ לְאוֹרוֹ.