תְּפִלִּין, בֵּין שֶׁל רֹאשׁ בֵּין שֶׁל יָד, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִינַי שֶׁיִּהְיוּ מְרֻבָּעוֹת בְּתִפְרָן וּבַאֲלַכְסוֹנָן, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה רִבּוּעָן מְכֻוָּן אָרְכּוֹ כְּרָחְבּוֹ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא לָהֶם אוֹתוֹ אֲלַכְסוֹן, שֶׁאָמְרוּ חֲזַ''ל כָּל אַמָּתָא בְּרִבּוּעָא אַמָּתָא וּתְרֵי חֻמְשֵׁי בַּאֲלַכְסוֹנָא, וְצָרִיךְ לְרַבֵּעַ מְקוֹם מוֹשָׁבָן (נח) וְגַם הַבָּתִּים: הגה: אֲבָל עַל גֹּבַהּ הַבָּתִּים אֵין לְהַקְפִּיד אִם הוּא יוֹתֵר מֵרָחְבָּן וְאָרְכָּן (בֵּית יוֹסֵף בְּשֵׁם אשר''י וּסְמַ''ק וְהַמָּרְדְּכַי וְרַמְבַּ''ם פ''ג): עֲשָׂאָן מְרֻבָּעוֹת וְאַחַר זְמַן נִתְקַלְקֵל רִבּוּעָן, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁצָּרִיךְ לְרַבְּעָן: הגה: וְיַעֲשֶׂה כָּל הַד' בָּתִּים בְּשָׁוֶה שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד גָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ (בָּרוּךְ שֶׁאָמַר).
עוֹר הַבָּתִּים, מִצְוָה לַעֲשׂוֹתוֹ (נט) שָׁחֹר וְע''ל סִימָן ל''ג. חָרִיץ שֶׁבֵּין בַּיִת לְבַיִת צָרִיךְ שֶׁיַּגִּיעַ עַד הַתֶּפֶר, וְאִם לֹא הִגִּיעַ כְּשֵׁרָה, וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה נִכָּר הֶחָרִיץ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ ד' רָאשֶׁיהָ נִרְאִין לַכֹּל.
באר היטב
(נט) שחור. וכ' ב''ח משמע עיכובא ליכא ולענ''ד אין להקל ובמקום דלא אפשר יש לסמוך ארוב פוסקים המקילין שלא יתבטל תורת תפילין. שכנה''ג עיין ע''ת:
אֹרֶךְ וְרֹחַב הַבָּתִּים וְגָבְהָן אֵין לוֹ (ס) שִׁעוּר.
באר היטב
(ס) שיעור. ומ''מ יש לחוש לדברי הגאונים שלא לעשותן קטנים מרוחב שני אצבעות בין של יד בין של ראש ב''י ב''ח ל''ח מ''א והיינו התיתורא למטה ויש למחות בעוברי דרכים שמתקנים להם תפילין קטנים מאוד כי מבורר מש''ס שצריכים להיות רחבים יותר מאצבע ואם לאו פסולין הם. ע''ת ע''ש:
באר היטב
(נח) וגם הבתים. דלא כמו שנוהגים קצת לעשו' של יד עגולה בראשו רק שמרבע התיתורא מלמטה. מרדכי מ''א ועיין מ''ש הע''ת: