אִם אֶחָד רוֹצֶה לוֹמַר תְּפִלָּה בִּשְׁבִיל (כד) אָבִיו, וְאַחֵר רוֹצֶה לוֹמַר בִּשְׁבִיל אַחֵר, מִי שֶׁיִּרְצֶה (כה) הַקָּהָל שֶׁיֹּאמַר הַתְּפִלָּה, הוּא יֹאמַר.

אֵין לְהִתְמַנּוֹת שְׁלִיחַ צִבּוּר עַל פִּי הַשַּׂר, אַף עַל פִּי שֶׁרֹב הַצִּבּוּר חֲפֵצִים בּוֹ.

שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּשָׂכָר (כו) עָדִיף טְפֵי מִבִּנְדָבָה: הגה: וְאֵין לְאָדָם לְהִתְפַּלֵּל בְּלֹא רְצוֹן (כז) הַקָּהָל, וְכָל מִי שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּחָזְקָה וְדֶרֶךְ אַלָּמוּת, אֵין עוֹנִין אָמֵן אַחַר בִּרְכוֹתָיו (בִּנְיָמִין זְאֵב סי' קס''ג וַאֲגֻדָּה פ' כֵּיצַד מְבָרְכִין).