שְׂכַר שְׁלִיחַ צִבּוּר פּוֹרְעִים מִקֻּפַּת הַקָּהָל, אַף עַל פִּי שֶׁהַשְּׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיא הַדַּל כְּעָשִׁיר, מִכָּל מָקוֹם אֵין יַד הֶעָנִי מַשֶּׂגֶת כְּעָשִׁיר: הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁגּוֹבִין חֵצִי לְפִי מָמוֹן, וְחֵצִי לְפִי הַנְּפָשׁוֹת, וְכֵן הוּא מִנְהַג (כח) הַקְּהִלּוֹת (מַהֲרַ''ם פַּאדוֹוָה סי' (מ''ד) [מ''ב]).
צִבּוּר שֶׁצְּרִיכִין לִשְׂכֹּר רַב וּשְׁלִיחַ צִבּוּר, וְאֵין בְּיָדָם כְּדֵי שְׂכַר שְׁנֵיהֶם, אִם הוּא רַב מֻבְהָק וְגָדוֹל בַּתּוֹרָה וּבָקִי בְּהוֹרָאָה, הוּא (כט) קוֹדֵם, וְאִם לָאו, שְׁלִיחַ צִבּוּר קוֹדֵם.
באר היטב
(כט) קודם. כתב כנה''ג בשם תשוב' א' דלמינוי חכם מרביץ תורה אפילו המיעוט יכול לכוף לרוב. ובמי שאינו ראוי להיות חכם אפילו יחיד יכול למחות וכ''פ הרשד''ם חלק א''ח סי' ל''ו ועיין ע''ת:
אֵין מְסַלְּקִין חַזָּן מֵאֻמָּנוּתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן נִמְצָא בּוֹ (ל) פְּסוּל: הגה: וְאֵין מְסַלְּקִין אוֹתוֹ מִשּׁוּם (לא) רִנּוּן בְּעָלְמָא, כְּגוֹן שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם שֶׁנִּתְפַּס עִם (לב) הַנָּכְרִית, אוֹ שֶׁמָּסַר אָדָם, אֲבָל אִם בָּאוּ עָלָיו עֵדִים בָּזֶה וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, (לג) מַעֲבִירִין אוֹתוֹ, וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁהוּא שׁוֹחֵט וּבוֹדֵק לֹא יִתְפַּלֵּל בִּבְגָדִים (לד) הַצּוֹאִין וּמַסְרִיחִין, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה לְהַחֲלִיף בְּגָדָיו בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה וּלְהִתְפַּלֵּל, מַעֲבִירִין אוֹתוֹ. וּשְׁלִיחַ צִבּוּר הַמְנַבֵּל פִּיו אוֹ שֶׁמְּרַנֵּן (לה) בְּשִׁירֵי הַגּוֹיִם עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, מְמַחִין בְּיָדוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת (כֵּן) וְאִם אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ מַעֲבִירִין אוֹתוֹ (כָּל בּוֹ דַּף קכ''ה ע''ד) וּשְׁלִיחַ צִבּוּר שֶׁהִזְקִין וְרוֹצֶה לְמַנּוֹת בְּנוֹ לְסַיְּעוֹ לִפְרָקִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין קוֹל בְּנוֹ (לו) עָרֵב כְּקוֹלוֹ, אִם מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ בִּשְׁאָר דְּבָרִים, בְּנוֹ קוֹדֵם לְכָל אָדָם, וְאֵין הַצִּבּוּר יְכוֹלִין לִמְחוֹת בְּיָדוֹ (תְּשׁוּבַת רַשְׁבָּ''א סי' ש').
באר היטב
(ל) פסול. ואז אין מקבלין אותו ואפי' אם נשבע שלא ילך בדרכים אלו עד שישוב בתשובה שלימה. הרשד''ם חא''ח סי' ל''ב מ''א וע''ת: (לא) רינון. אבל למנותו לכתחלה אפי' ברינון בעלמא אין למנותו לכתחלה וזהו שכתב המחבר לעיל סעיף ד' ושלא יצא עליו שם רע ע''ת וע''ל ס''ק ז' מש''ש: (לב) הנכרית. ומ''מ יש להושיב ב''ד על ככה מהרי''ט כנה''ג. ש''ץ שבתו זנתה תחת בעלה אם אי אפשר באחר חשוב כדיעבד וכשר. מהר''י מברונא שכנה''ג וכתב ע''ת משמע דאפילו אם כבר נתקבל לש''ץ קבוע מסלקין אותו אי איכא אחר וכ''ש שאין למנותו לכתחלה ע''ש וע''ל סי' (קכ''ט) [קכ''ח] ס''ק ע''א מ''ש בשם שכנה''ג ובשם שבות יעקב לענין כהן. ש''ץ שנפסל קולו שנשמע כאלו הוא מירתת ושכור פסול לש''ץ. מהר''י מברונא שכנה''ג: (לג) מעבירין אותו. ואם עשה תשובה אין מעבירין אותו. ע''ת ע''ש: (לד) הצואין. ש''ץ שמתוך חוליו לאנסו א''א לנקות מהיותו טהור מקר' לילה ואין מטהר עצמו כלל והוא ש''ץ אפשר בימים נוראים יש לגעור בו שיטבול ועכ''פ שיוציא הבגדים הצואים מעליו ואם לא ישמע לדברי חכמים לרחוץ יפה יפה ולהסיר הבגדים הצואים מעליו ראוי להעבירו מהרי''א יצחקי ז''ל בתשובתו זרע אברהם חלק א''ח ס''ס ו' ע''ש: (לה) בשירי העכו''ם. ר''ל בניגון שמנגן בו לע''א מ''א בשם ת''ה. וב''ח בתשובה ס''ס קכ''ז כ' דוקא ניגון שמיוחד בבית ע''ז. כ' רש''ל בתשובה סי' כ' ש''ץ שהיה שוחט ונמצא שמכר טרפה בחזקת כשרה בשוגג או שהיה מנקר ונמצא אחריו חלב אע''פ שמעבירין אותו מאומנתו אין מסלקין אותו מש''ץ וע''ל ס''ק ז' מה שכתבתי בשם משפטי צדק ח''ב סי' ע''ה וכתב כנה''ג דמהרש''ל מודה דאין למנותו לכתחלה. מי שהלך בערכאות של גוים אין ראוי להיות ש''ץ בראש השנה ויום כיפור אא''כ עשה תשובה תורת אמת סי' קנ''ז. קהל שחלקו תפלת ר''ה ויה''כ כנהוג. אם חלה אחד מהם ולא יוכל להתפלל אינו רשאי להעמיד איש אחר במקומו וביד הקהל דוקא להעמידו תשובת שער אפרים סי' ל''א ועיין בתשובת כנסת יחזקאל סי' י''ג. ראובן שהיה מוחזק להתפלל תדיר בימים נוראים ואח''כ נתאלמן וקמו עליו קצת מערערים לומר שלא יכול להתפלל מפני שאין לו אשה בתשובת פני משה סי' נ''ד מצדד פנים לכאן ולכאן ולבסוף העלה דאין להעבירו מפני דבר זה שאין בו חטא משפטי הדברים המעכבים ועוד צירף שם לסניף דהאיש ההוא כבר אירס ע''ש ועי' בלקט הקמח דף י''א ע''ב: (לו) ערב. ובלבד שלא יהא קולו משונה וכלל גדול בכל המינויים הבן קודם והמינויים שהם כתר תורה אין בניהם קודמים רק מהלל הנשיא ואילך נהגו שבניהם קודמים. אין להעביר ש''ץ בשביל אחר שקולו ערב ואם הרוב חפצים באחר ישמשו שניהם כאחד. עיין כנה''ג ובמ''א ובע''ת:
באר היטב
(כח) הקהלות. ובמקום שאין מנהג יגבו לפי ממון. עמ''א: