קָהָל שֶׁנָּהֲגוּ לְמַנּוֹת אֲנָשִׁים עַל צָרְכֵי הַצִּבּוּר לִזְמַן, וּבְהַגִּיעַ הַזְּמַן יֵצְאוּ אֵלּוּ וְיִכָּנְסוּ אֲחֵרִים תַּחְתֵּיהֶם, בֵּין לְחַזָּן בֵּין לְקֻפָּה שֶׁל צְדָקָה, בֵּין לִשְׁאָר מִנּוּיִים הַצְּרִיכִין לַצִּבּוּר, בֵּין שֶׁנּוֹטְלִין עֲלֵיהֶם שָׂכָר בֵּין שֶׁאֵינָם נוֹטְלִים, אֲפִלּוּ לֹא קָבְעוּ לָהֶם זְמַן, סְתָמָן כְּפֵרוּשָׁן מֵאַחַר שֶׁנָּהֲגוּ כָּךְ: הגה: יֵשׁ מִי שֶׁכָּתַב דִּשְׁלִיחַ צִבּוּר יִתְפַּלֵּל מִתּוֹךְ סֵפֶר הַמְיֻחָד לַצִּבּוּר, דְּוַדַּאי נִכְתַּב (לז) לִשְׁמוֹ (מהרי''ל בְּשֵׁם רוֹקֵחַ):

יִשְׁתַּבַּח אֵינָהּ פּוֹתַחַת בְּבָרוּךְ, לְפִי שֶׁהִיא סְמוּכָה לְבָרוּךְ שֶׁאָמַר, שֶׁשְּׁתֵּיהֶן נִתְקְנוּ עַל פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, זוֹ לִפְנֵיהֶם וְזוֹ לְאַחֲרֵיהֶם.

אֵין לַעֲנוֹת אָמֵן אַחַר מֶלֶךְ מְהֻלָּל (א) בַּתִּשְׁבָּחוֹת, אֶלָּא אַחַר חַי הָעוֹלָמִים, שֶׁשָּׁם הִיא סִיּוּם הַבְּרָכָה.