אָמַר בַּיִת זֶה יְהֵא לְבֵית הַכִּסֵא, וְאָמַר עַל בַּיִת אַחֵר וְגַם זֶה, דִּינָם שָׁוֶה. וְאִם אָמַר עַל הַשֵּׁנִי וּבַיִת זֶה, וְלֹא אָמַר וְגַם זֶה, הֲרֵי הַשֵּׁנִי סָפֵק אִם הִזְמִינוֹ לְכָךְ, אִם לָאו, לְפִיכָךְ אֵין קוֹרִין בּוֹ לְכַתְּחִלָּה, וְאִם קָרָא בּוֹ, יָצָא.
בֵּית הַכִּסֵא שֶׁהוּא בַּחֲפִירָה, וּפִיו בְּרִחוּק ד' אַמּוֹת מִן הַגּוּמָא, וְהוּא עָשׂוּי בְּמִדְרוֹן בְּעִנְיָן שֶׁהָרְעִי מִתְגַּלְגֵּל וְנוֹפֵל מִיָּד לְמֵרָחוֹק, וְכֵן הַמֵּי רַגְלַיִם יוֹרְדִין מִיָּד לְגוּמָא, כְּסָתוּם דָּמִי, וּמֻתָּר לִקְרוֹת בּוֹ, אִם אֵין בּוֹ רֵיחַ רַע, וְגַם אֵין מַשְׁתִּינִין בּוֹ חוּץ לַגּוּמָא: הגה: אֲבָל אִם מַשְׁתִּינִין בָּהֶם לִפְעָמִים, אָסוּר לְהַרְהֵר (ג) בָּהֶם בְּדִבְרֵי תּוֹרָה, כָּל שֶׁכֵּן לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי).
בְּנֵי אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם סַפְסָל (ד) נָקוּב וְנִפְנִין עָלָיו, מֻתָּר לִקְרוֹת קְרִיאַת שְׁמַע כְּנֶגְדּוֹ, כֵּיוָן שֶׁאֵין הַצּוֹאָה עַל הַנֶּקֶב, וְגַם אֵין הַגְּרָף תַּחַת הַנֶּקֶב, וְעוֹד שֶׁהַנֶּקֶב מְכֻסֶה תָּמִיד בְּדַף: וְכָל מִי שֶׁקּוֹרֵא בְּמָקוֹם שֶׁאֵין קוֹרְאִין, חוֹזֵר וְקוֹרֵא. (מַיְמוֹנִי פֶּרֶק ג'):
באר היטב
(ד) נקוב. ז''ל ב''י כ' המרדכי ס''פ מי שמתו אמר רפרם עומד אדם כנגד בה''כ ברחוק ד''א וקורא. נשאלתי על בני אדם שיש להם ספסל נקוב בחדרם ונפנים עליו אם מותר לקרות ק''ש והתרתי להם והבאתי ראיה מכאן דכיון שאין צואה על הנקב וגם אין הגרף תחת הנקב ועוד שהנקב תדיר מכוסה בדף עכ''ל המרדכי וכ' הב''י נראה מדבריו דספסל נקוב זה דין בה''כ יש לו ולפ''ז צריך להרחיק ממנו ד''א עכ''ל הב''י. וכתב הט''ז מ''ש הב''י ד''א זהו לאחריו אבל לפניו לא מועיל וצריך להרחיק מלא עיניו. וכך העלה המ''א דספסל נקוב דין בה''כ ישן שאין בו צואה יש לה וצריך להרחיק מלפניו מלא עיניו וע''כ יש ליזהר באותן בתים שיש בתוכם כסאות קטנים נקבים לצורך הילדים שבבית שיהיו מכוסים בשעת ק''ש וד''ת אעפ''י שאין בהם צואה או שיוציאם מהחדר שהתפלל שם. ט''ז. ובבאר היטב אשר לפני כ' בזה''ל ונ''ל להקל ממה שכתב בס''ד ודו''ק עכ''ל. וכוונתו שרוצה לדמות דין זה לדין בה''כ שהוא בחפירה בסעיף ד'. ולא אוכל להבין. ולדעתי רחוק זה מזה כרחוק מזרח ממערב וק''ל. צואה במים לא נתבטל אא''כ במים עכורים הגהת הרי''ף ע''ל סי' ע''ו ס''ק ח'. והמ''א הביאו שם בס''ק ט'. ובבאר היטב אשר לפני כתב זאת בשם מצאתי. ונעלם ממנו אז דברי המ''א בסי' ע''ו ע''ש:
באר היטב
(ג) בהם. נראה דמ''מ אין לזה דין בה''כ לענין הרחקה מכנגדו כדלעיל דהא במי רגלים אין איסור מן התורה אלא כנגד הקילוח לבד. ט''ז: