ההלכה היומית
יום ראשון בראשית כ' תשרי תשפ"ו
סימן פו - צריך להרחיק מן מים סרוחים
סעיף א'
מַיִם סְרוּחִים אוֹ מֵי מִשְׁרָה, שֶׁשּׁוֹרִין בָּהֶן פִּשְׁתָּן אוֹ קָנַבּוֹס צָרִיךְ לְהַרְחִיק מֵהֶם כְּמוֹ מִן הַצּוֹאָה:
סימן פז - כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי
סעיף א'
גְּרָף שֶׁל רְעִי וְעָבִיט שֶׁל מֵי רַגְלַיִם שֶׁל חֶרֶס אוֹ שֶׁל עֵץ, צָרִיךְ לְהַרְחִיק מֵהֶם כְּמוֹ מִצּוֹאָה, אֲפִלּוּ הֵטִיל בָּהֶם (א) מַיִם. אֲבָל אִם הֵן שֶׁל מַתֶּכֶת אוֹ שֶׁל (ב) זְכוּכִית, אוֹ שֶׁל חֶרֶס (ג) (ד) מְצֻפֶּה, מֻתָּר אִם הֵם רְחוּצִים יָפֶה.
סימן פז - כמה צריך להרחיק בשעת קריאת שמע מן גרף של רעי
סעיף ב'
גְּרָף וְעָבִיט שֶׁל חֶרֶס אוֹ שֶׁל עֵץ שֶׁכְּפָאוֹ עַל פִּיו, יֵשׁ מַתִּירִים (ה) וְיֵשׁ אוֹסְרִין, וַהֲלָכָה כְּדִבְרֵי הָאוֹסְרִים.
באר היטב
(ה) ויש אוסרין. כיון שהוא בלוע בתוכו ברו כתוכו אבל של מתכות אפי' אינה רחוצה מהני כפיה דאין איסורו אלא מתוכו. מ''א:
באר היטב
(א) מים. כיון דמיוחדין לכך ה''ל כב''ה ואסורים אפילו אין בהם ריח רע. הרא''ש והרמב''ם. וכתב המ''א ונ''ל דאם הכלי מיוחד גם כן לתשמיש אחר כגון לשפוך לתוכו שופכין אם אין בו צואה ולא ריח רע מותר וה''ה אם מיוחד להשתין ובכל פעם שמשתין נותן לתוכו רביעית מים שרי עכ''ל והיד אהרן חולק עליו וכתב כיון דטעמא הוי כמ''ש הב''י הא דרביעית מים מהני למי רגלים היינו במים צלולים דמתערבין במים ומתבטלים אבל מה שבלוע לתוך הכלי אינו מתערב במים כדי שיתבטל אם כן ה''ה הכא שאי אפשר שבעוד שהוא משתין שאינו בולע הכלי איזה דבר מועט אם כן לא מהני הטלת מים אחר הבליעה ועיין ט''ז ובע''ת: (ב) זכוכית. דלא בלע. וכ' הט''ז נראה דלמאי דכתב רמ''א סי' תנ''א די''א לא מהני אפילו הגעלה לכלי זכוכית ה''ה שיש להחמיר כאן דחד טעמא הוא ע''ש והיד אהרן חולק עליו דאין להחמיר כאן וע''ש: (ג) מצופה. היינו מה שקורין גליזורט: (ד) יפה. ובלבד שלא יהא בה ריח ובתוס' ס''פ מי שמתו כתב להתיר אם נתן בהם מים: