מִצְוָה (יט) לָרוּץ כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, וְכֵן לְכָל דְּבַר מִצְוָה, אֲפִלּוּ בְּשַׁבָּת שֶׁאָסוּר לִפְסֹעַ פְּסִיעָה גַּסָה. אֲבָל כְּשֶׁיּוֹצֵא מִבֵּית הַכְּנֶסֶת אָסוּר (כ) לָרוּץ.
מֻתָּר (כא) לָרֹק בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְדוֹרְסוֹ בְּרַגְלוֹ, אוֹ מְכַסֶהוּ בְּגֶמִי.
באר היטב
(כא) לרוק. ודוקא שלא בשעת תפלת י''ח אלא כגון ק''ש וברכותיה אבל בתפלת י''ח אסור לרוק כדלקמן סי' צ''ז ס''ב ב''ח ע''ת ט''ז. וכתב בס''ח הרוצה שלא ירוק תדיר בבה''כ ילעוס קודם כניסתו שורש שקורין לקרי''ץ אבל בעי''כ ובעט''ב אסור שישאר המתיקות בפיו וכשבולע רוק בולע המתיקות. מ''א:
יַשְׁכִּים אָדָם לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁיִּמָּנֶה עִם הַי' (כב) הָרִאשׁוֹנִים.
באר היטב
(כב) הראשונים. דוקא שיתפלל שם עמהם האר''י ז''ל לא היה מן היו''ד הראשונים ע''ל סי' כ''ה ס''ק ב' ובזוהר נשא איתא שיתאספו י' יחדיו ויבואו לבה''כ. מ''א:
באר היטב
(יט) לרוץ. עד פתח בה''כ ובבה''כ עצמה אסור לרוץ אלא ילך באימה וביראה. ע''ת של''ה מ''א: (כ) לרוץ. אבל אם יוצא ע''מ לחזור מצוה לרוץ כדי שיחזור מהרה. הכותב בע''י וכ''כ המ''א ושכנה''ג דלא כל''ח. וכתב של''ה דהיוצא מב''ה לבה''מ ירוץ. מג''א: