אִם נִשְׁאַר אָדָם יְחִידִי, מִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבַּשָּׂדוֹת, אוֹ אֲפִלּוּ בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁבָּעִיר, אִם הִיא תְּפִלַּת עַרְבִית שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּלַּיְלָה חַיָּב (כג) חֲבֵרוֹ לְהַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיְּסַיֵּם תְּפִלָּתוֹ, כְּדֵי, שֶׁלֹּא יִתְבַּלְבֵּל בִּתְפִלָּתוֹ. וְיֵשׁ מַחְמִירִין אֲפִלּוּ בַּיּוֹם, וּבְבָתֵּי הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ שֶׁהֵם בָּעִיר (הַטּוּר וּמָרְדְּכַי בְּשֵׁם ר''י וְהָר''י פ''ק דִּבְרָכוֹת) וְאִם מַאֲרִיךְ בְּבַקָּשׁוֹת וְתַחֲנוּנִים, אֵינוֹ חַיָּב לְהַמְתִּין לוֹ.

הַהוֹלֵךְ בַּדֶּרֶךְ, וְהִגִּיעַ לָעִיר וְרוֹצֶה לָלוּן בָּהּ, אִם לְפָנָיו עַד ד' מִילִין מָקוֹם שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בְּי', צָרִיךְ (כד) לֵילֵךְ שָׁם וּלְאַחֲרָיו צָרִיךְ לַחֲזֹר עַד מִיל כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל בְּי'.

יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמִּכָּל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַשְׁכִּים אָדָם לֵילֵךְ מֵעִיר שֶׁמִּתְפַּלְּלִים בָּהּ בְּי', אִם יָכוֹל לָבוֹא לִמְחוֹז חֶפְצוֹ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְשֶׁלֹּא יְהֵא צָרִיךְ לָלֶכֶת יְחִידִי אַחַר הַתְּפִלָּה.