בֵּית הַמִּדְרָשׁ קָבוּעַ קָדוֹשׁ יוֹתֵר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וּמִצְוָה לְהִתְפַּלֵּל בּוֹ יוֹתֵר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהוּא שֶׁיִּתְפַּלֵּל בְּי': הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּאֲפִילוּ בְּלֹא י' עָדִיף לְהִתְפַּלֵּל בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הַקָּבוּעַ לוֹ, וְדַוְקָא מִי שֶׁתּוֹרָתוֹ אֻמָּנוּתוֹ וְאֵינוֹ מִתְבַּטֵּל בְּלָאו הָכֵי (תר''י פֶּרֶק קַמָּא דִּבְרָכוֹת) וַאֲפִלּוּ הָכֵי לֹא יַרְגִּיל עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, שֶׁלֹּא יִלְמְדוּ עַמֵּי הָאָרֶץ מִמֶּנּוּ, וְיִתְבַּטְּלוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (תְּשׁוּבַת הָרֹא''שׁ כְּלָל ד' וְהַטּוּר) וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יַעֲסֹק בַּתּוֹרָה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּזְמַן שֶׁהַצִּבּוּר אוֹמְרִים סְלִיחוֹת וּתְחִנּוֹת (הַגָּהוֹת אַלְפָסִי הַחֲדָשִׁים).
יִקְבַּע מָקוֹם (כה) לִתְפִלָּתוֹ, שֶׁלֹּא יְשַׁנֶּהוּ אִם לֹא לְצֹרֶךְ. וְאֵין דַּי לוֹ בְּמַה (כו) שֶּׁיִּקְבַּע לוֹ בֵּית הַכְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל, אֶלָּא גַּם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שֶׁקָּבוּעַ בָּהּ צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מָקוֹם קָבוּעַ.
יִכָּנֵס שִׁעוּר (כז) שְׁנֵי פְּתָחִים, וְאַחַר כָּךְ יִתְפַּלֵּל. יֵשׁ מְפָרְשִׁים שִׁעוּר שְׁנֵי פְּתָחִים, דְּהַיְנוּ ח' טְפָחִים. יִכָּנֵס לְפָנִים שֶׁלֹּא יֵשֵׁב אֵצֶל הַפֶּתַח, שֶׁנִּרְאֶה כְּמַשָּׂאוֹ יְשִׁיבַת בֵּית הַכְּנֶסֶת, וּלְפִי זֶה אִם יֵשׁ לוֹ מָקוֹם מְיֻחָד אֵצֶל הַפֶּתַח, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁהַטַּעַם מִפְּנֵי שֶׁמַּבִּיט לַחוּץ, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְכַוֵּן. וּלְפִי זֶה אִם אֵינוֹ פָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, אֵין בְּכָךְ כְּלוּם. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים שֶׁלֹּא יְמַהֵר לְהִתְפַּלֵּל מִיָּד כְּשֶׁנִּכְנָס, אֶלָּא יִשְׁהֶה שִׁעוּר שְׁנֵי פְּתָחִים, וְנָכוֹן לָחוּשׁ לְכָל הַפֵּרוּשִׁים.
באר היטב
(כז) שני פתחים. מכבדין בפתח בה''כ שיכנוס הגדול תחילה הואיל וראוי למזוזה. ש''ס ברכות:
באר היטב
(כה) לתפלתו. גם כשמתפלל בביתו יקבע מקום שלא יבלבלוהו בני הבית: (כו) קבוע. ותוך ד' אמות חשיב מקום אחד דא''א לצמצם. מ''א: