אִם יֵשׁ קְצָת מֵהָעוֹנִים שֶׁמַּאֲרִיכִין יוֹתֵר מִדַּאי, אֵין צָרִיךְ הַמְבָרֵךְ לְהַמְתִּין (יז) לָהֶם.

מִי שֶׁשָּׁכַח וְלֹא אָמַר יַעֲלֶה וְיָבֹא בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ אוֹ בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד אוֹ בְּכָל דָּבָר שֶׁצָּרִיךְ לַחֲזֹר בִּשְׁבִילוֹ, יְכַוֵּן דַּעְתּוֹ וְיִשְׁמַע (יח) מִשְּׁלִיחַ צִבּוּר כָּל י''ח בְּרָכוֹת מֵרֹאשׁ וְעַד סוֹף כְּאָדָם שֶׁמִּתְפַּלֵּל לְעַצְמוֹ; וְלֹא יַפְסִיק וְלֹא יָשִׂיחַ; וּפוֹסֵעַ ג' פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו, דְּכֵיוָן שֶׁכְּבָר הִתְפַּלֵּל, אֶלָּא שֶׁשָּׁכַח וְלֹא הִזְכִּיר, אַף עַל פִּי שֶׁהוּא בָּקִי, שְׁלִיחַ צִבּוּר מוֹצִיאוֹ.

אִם בְּעוֹד הָאָדָם מִתְפַּלֵּל סִיֵּם שְׁלִיחַ צִבּוּר בְּרָכָה, וְקֹדֶם שֶׁכָּלְתָה עֲנִיַּת אָמֵן מִפִּי רֹב הַצִּבּוּר סִיֵּם זֶה תְּפִלָּתוֹ, עוֹנֶה עִמָּהֶם: אָמֵן. הגה: וַאֲפִלּוּ אִם לֹא שָׁמַע הַבְּרָכָה כְּלָל, רַק שׁוֹמֵעַ צִבּוּר עוֹנִין אָמֵן וְיוֹדֵעַ עַל אֵיזֶה בְּרָכָה (יט) קָאֵי, יַעֲנֶה עִמָּהֶם וְכֵן בְּקַדִּישׁ וּקְדֻשָּׁה וּבָרְכוּ. (ב''י א''ח)