(ה) כהנים. ובמרדכי כ' שיצאו קודם רצה ונ''ל טעמו שמא יאמרו לו אחד מבני הקהל עלה כשמתחיל החזן רצה עי' סעיף כ' בהג''ה. ועי' ס''ק י''א מש''ש ודלא כמ''א. כ' הב''ח והפסולים מדרבנן א''צ לצאת לחוץ כשהחזן קורא כהנים דאין כוונתו על הפסולים. וכתב המ''א אפי' א''ל עלה אינו עובר ע''ש וכן כתב פר''ח וע''ת:

(ו) במנעלים. ויחלוץ המנעלים קודם הנטילה ומנעלים שאפשר לחלוץ בלא נגיעה ביד יכול ליטול קודם חליצת המנעלים עסי' ד' סי''ח. ויצניעו המנעלים תחת הספסלים שלא יעמדו בגלוי בבה''כ מפני הכבוד ע''ת ועיין בשכנה''ג: (ז) עור. ודוקא כשאין מגיעים אלא עד הארכובה וקשורים ברצועה אבל אם הם מגיעים עד אציליהם דהם מכנסיים שרי. ונ''ל דשל בגד ומחופה עור שרי בכל ענין מ''א. אם מותר להכהנים לעלות לדוכן במנעלים של לבדים שקורין פילוץ שו''ך עיין בתשו' כנסת יחזקאל סי' י''א:

(ח) מים. ואם אין שם לוי יוצק בכור שהוא פטר רחם שהוא קדוש נכנס תחת הלוי ב''ח וכתב המ''א דדוקא בכור לאם קאמר אבל בכור לאב לבד לא מצינו בו קדושה האידנא ואם אין שם ג''כ בכורים טוב שיטלו ע''י עצמם מעל יד ישראל שכנה''ג. והגאון מהור''ר דוד אופנהיים מאריך בספרו נשאל דוד כ''י סי' צ''ח אי שרי לכהן לשמש בכהן. ואם הלוי חכם והכהנים ע''ה אם רוצה א''צ ליתן מים על ידיהם רק יטלו בעצמם מהר''י הלוי סי' ל''ט ומ''א והר''ש הלוי ס''ט וי' כתב דמידת חסידות הוא ללוי ת''ח לצוק מים ע''י כהנים אף שהם ע''ה ואם הלוי יראה שהשעה צריכה לנהוג סלסול הרשות בידו דודאי אסור לזלזל בכבוד התורה ע''ש. ואם יש כהנים ת''ח וע''ה בב''א אינו רשאי ליצוק על ת''ח ולא על ע''ה אלא יצוק ע''י כולם מהר''י הלוי סמ''א והפר''ח כתב שחייב מיתה אם מציק מים על ע''ה אפילו שיהיו מקצתם ת''ח וכ''ש אם כולם ע''ה ע''ש ועי' כנה''ג שהביא דעות דאפילו אם כולם ע''ה מחוייב הלוי ת''ח לצוק מים על ידיהם ע''ש. ועיין בתשוב' דרכי נועם סי''ב ובחות יאיר סי' ר''ה. אסור ליתן [ביו''ט] במים דבר שמוליד ריח מ''א. (ובס' אליהו רבה מתיר כיון דשמן עצמו מעורב במים לא הוי מוליד ריח ע''ש באריכות שמביא ראיה לדבריו): (ט) ידיהם. מיהו היכא דהסיח הלוי דעתו הגון הוא שיטול הלוי קודם וא''צ לומר היכא דנגע בגופו ובמנעליו ב''ח. ובשכנה''ג כ' ומנהג פשוט בינינו ליטול גם הלוים את ידיהם תחלה ע''ש: