אִם מִנְהַג הַמָּקוֹם לְשַׁלְשֵׁל הַכֹּהֲנִים טַלִּית עַל (נב) פְּנֵיהֶם, אֲפִלּוּ יֵשׁ בְּפָנָיו וּבְיָדָיו כַּמָּה מוּמִין, יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו. הגה: ודַוְקָא אִם הָיוּ יָדָיו בִּפְנִים מִן הַטַּלִּית, אֲבָל אִם הֵם מִבַּחוּץ לֹא מְהָנֵי הַטַּלִּית לְיָדָיו.

הָיוּ יָדָיו צְבוּעוֹת אִסְטִיס וּפוּאָה (אִסְטִיס וּפוּאָה פי' מִינֵי צְבָּעִים), לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו מִפְּנֵי שֶׁהָעָם מִסְתַּכְּלִין בָּהֶם; וְאִם רֹב הָעִיר מְלָאכְתָן (נג) בְּכָךְ, יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו; (וְכֵן אִם הוּא דָּשׁ בְּעִירוֹ, יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו).

מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לַחְתֹּךְ הָאוֹתִיּוֹת, כְּגוֹן שֶׁאוֹמֵר לְאַלְפִין (נד) עַיְנִי''ן, וּלְעַיְנִי''ן (נה) אַלְפִי''ן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה, לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו.