חָבִית שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מַיִם, מַנִּיחָהּ עַל (יא) בִּרְכָּיו וְנוֹטֵל מִמֶּנָּה לַיָּדַיִם, וְאִם הָיְתָה מֻטָּה (יב) בָּאָרֶץ וְהַמַּיִם מְקַלְּחִים מִמֶּנָּה, אוֹ שֶׁעוֹמֶדֶת וְהַמַּיִם יוֹצְאִים דֶּרֶךְ נֶקֶב שֶׁבָּהּ וְנָתַן יָדָיו שָׁם, לֹא עָלְתָה לוֹ נְטִילָה וְאִם הָיְתָה בִּרְזָא (פי' דָּבָר סוֹתֵם הַנֶּקֶב ספינ''ה בְּלַעַ''ז) בַּנֶּקֶב וֶהֱסִירָהּ וְקִבֵּל הַמַּיִם עַל יָדָיו, חָשִׁיב שַׁפִּיר כֹּחַ גַּבְרָא; וְצָרִיךְ לְהַחְזִירָהּ וְלַהֲסִירָהּ בְּכָל (יג) שְׁפִיכָה וּשְׁפִיכָה.

אִם הִטָּה חָבִית מְלֵאָה מַיִם וְהָלַךְ וְיָשַׁב לוֹ וְהֶחָבִית שׁוֹפֶכֶת מַיִם כָּל הַיּוֹם מֵחֲמַת הַטָּיָתוֹ (יד) וְנָטַל יָדָיו מִמֶּנּוּ, עָלְתָה לוֹ נְטִילָה.

הַכֹּל כְּשֵׁרִים לִתֵּן מַיִם לַיָּדַיִם, אֲפִלּוּ חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן, עַכּוּ''ם (טו) וְנִדָּה. וְאִכָּא מָאן דְּאָמַר דְּקָטָן פָּחוֹת מִבֶּן ז' דִּינוֹ כְּקוֹף (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִי פ''ב דִּבְרָכוֹת).