יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁשִּׁבְעַת (ט) הַמִּינִים טְעוּנִים בְּרָכָה לְאַחֲרֵיהֶם בִּמְקוֹמָם, וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּדַוְקָא מִינֵי דָּגָן. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דַּוְקָא פַּת לְבַד (ב''י סי' קפ''ד בְּשֵׁם רשב''א הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ד).
מִי שֶׁנִּזְכַּר בְּתוֹךְ הַסְעֻדָּה שֶׁלֹּא הִתְפַּלֵּל וְעָמַד וְהִתְפַּלֵּל, אֲפִלּוּ אִם אֵין שְׁהוּת לִגְמֹר סְעוּדָתוֹ וּלְהִתְפַּלֵּל, שֶׁחַיָּב לְהַפְסִיק וְאִי אֶפְשָׁר לוֹ לֶאֱכֹל עַד שֶׁיִּתְפַּלֵּל, עִם כָּל זֶה לָא הָוֵי הֶפְסֵק.
אָדָם שֶׁיָּשֵׁן בְּתוֹךְ סְעוּדָתוֹ שְׁנַת עֲרַאי, לָא הָוֵי (י) הֶפְסֵק. הגה: וְכֵן אִם הִפְסִיק בִּשְׁאָר דִּבְרֵי רְשׁוּת, כְּגוֹן שֶׁהֻצְרַךְ לִנְקָבָיו וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה.
באר היטב
(י) הפסק. ומ''מ נ''ל דנט''י בעי דהוי היסח הדעת מ''א. כתב הע''ת וברכת אברהם דוקא עמד והתפלל במקומו אבל הלך לבה''כ להתפלל הוי הפסק ע''ש ובא''ז כתב דמשמע בלבוש אפי' הלך לבה''כ לא הוי הפסק וט''ז העלה דלמעשה יש ליזהר בזה דלא אמרינן דלא הוי הפסק אלא במתפללין באותו חדר או שהניח מקצת חברים ע''ש: (כתב רמ''א בסי' רע''ב דמבית לסוכה חשוב כמפינה לפינה והשיג הנ''ץ עליו ובספר אליהו רבה מיישבו ופי' כדעת רמ''א ע''ש באריכות):
באר היטב
(ט) המינים. ולכתחלה יחמיר לברך במקומו וכן לענין שינוי מקום א''צ לברך על כל ז' המינים וכמ''ש ס''ב דספק ברכות להקל. מ''א: