כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס לְבֵית חֲבֵרוֹ וְיֵשׁ שָׁם חֲבוּרוֹת הַרְבֵּה שֶׁאוֹכְלִים וְכָל אֶחָד מוֹשִׁיט לוֹ כּוֹס, יֵשׁ מִי שֶׁאוֹמֵר שֶׁמְּבָרֵךְ עַל כָּל אֶחָד בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן, כִּי בְּכָל פַּעַם הוּא (ו) נִמְלָךְ.

הַקְּרוּאִים בְּבֵית בַּעַל הַבַּיִת לֶאֱכֹל מִינֵי פֵּרוֹת, וּמְבִיאִין לָהֶם בָּזֶה אַחַר זֶה, אֵינָם צְרִיכִים לְבָרֵךְ אֶלָּא עַל (ז) הָרִאשׁוֹן.

אָכַל כָּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל מֶלַח, שָׁתָה כָּל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה מַיִם, בַּיּוֹם יִדְאַג מִפְּנֵי רֵיחַ הַפֶּה, וּבַלַּיְלָה מִפְּנֵי רֵיחַ הַפֶּה וּמִפְּנֵי אַסְכָּרָה (פי' חֹלִי חוֹנֵק); וְהָאוֹכֵל מֶלַח אַחַר אֲכִילָתוֹ לֹא יֹאכַל בְּגוּדָל (גּוּדָל הוּא הַאֶצְבַּע הַגַּס, אֶצְבַּע הוּא קָרוֹב לַגַּס, אַמָּה הָאָרֹךְ, קְמִיצָה הוּא הַסָמוּךְ לַקָטָן, זֶרֶת הוּא הַקָטָן), דְּקָשֶׁה לִקְבֹּר בָּנִים; וְלֹא בַּזֶּרֶת, דְּקָשֶׁה לַעֲנִיּוּת; וְלֹא בָּאֶצְבַּע, דְּקָשֶׁה לש''ד, אֶלָּא בָּאַמָּה וּבַקְּמִיצָה וְעַיֵּן לְעֵיל סי' ק''ע לָמָּה אֵין אָנוּ נוֹהֲגִין בַּאֲכִילַת מֶלַח וּשְׁתִיַּת מַיִם.