ההלכה היומית
יום ראשון שלח טו' סיון תשפ"ו
סימן רב - דיני ברכת פרות האילן
סעיף י'

פֵּרוֹת שֶׁשְּׁרָאָן אוֹ בִּשְּׁלָן בְּמַיִם, אַף עַל פִּי שֶׁנִּכְנַס טַעַם הַפְּרִי בַּמַּיִם, אֵינוֹ מְבָרֵךְ עַל אוֹתָם הַמַּיִם אֶלָּא (יט) שֶׁהַכֹּל; וְהָרֹא''שׁ כָּתַב דְּאֶפְשָׁר שֶׁאִם נִכְנַס טַעַם הַפְּרִי בַּמַּיִם מְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ.

באר היטב

(יט) שהכל. ול''ד למיא דסלקא בסי' ר''ה ס''ב דהנהו כיון דרוב אכילתן ע''י שליקה מי שליקתן כמותן משא''כ פירות דאין דרכן למישלקיה או למסחטיה אלא למיכלא בעינייהו בהנהו לא אמרינן שיהא מימיהן כמותן ב''י הרשב''א. ומיהו בפירות יבשים כגון תפוחים ואגסים גודגדניות פלומין ד''ה דמברך בפה''ע דהא אין דרכן אלא למשליקנהו ולא למיכלא בעינייהו וכן אני נוהג ועיקר ב''ח ט''ז. וכן פסק הע''ת דפירות שרוב אכילתם במבושל ודאי מים שלהם כמותן שאם הם פרי האדמה מברכין בפה''א ואם הם פרי העץ מברכין בפה''ע. ומג''א מסופק בזה. ועל קאוו''י וט''ע מברך שהכל פרח מטה אהרן ח''א סי' מ' וכ''פ בתשובת שבות יעקב ח''ב סי' ה' שמברכין שהכל על הקאוו''י וט''ע אבל בהלק''ט סי' ט' ובתשובת פנים מאירות סי' צ''ה כתבו דמדינא יש לברך בפה''א אלא שנהגו לברך שהכל ע''ש ועיין בס' בני חייא ואחריו בנ''ר עיין סי' ר''ד ס''ז מש''ש:

סימן רב - דיני ברכת פרות האילן
סעיף יא'

מֵי שְׁרִיַּת צִמּוּקִים וּתְאֵנִים, אוֹ מֵי בִּשּׁוּלָם, מְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם שֶׁהַכֹּל וְיוֹצֵא גַּם (כ) לְהָרֹא''שׁ; אֲבָל בַּבְּרָכָה שֶׁלְּאַחֲרֵיהֶם יֵשׁ לְהִסְתַּפֵּק אִם מְבָרֵךְ בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת אוֹ אִם מְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ, כְּהָרֹא''שׁ. וְלָכֵן יְרֵא שָׁמַיִם לֹא יִשְׁתֶּה אֶלָּא בְּתוֹךְ הַסְעֻדָּה, אוֹ יֹאכַל פְּרִי מִז' מִינִים וְגַם יִשְׁתֶּה מַיִם, כְּדֵי שֶׁיִּצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ בְּרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ וּבוֹרֵא נְפָשׁוֹת; וְאִם (כא) מָשַׁךְ הַמַּיִם וְהִבְדִּילָם מֵהַצִּמּוּקִים, הֲוָה לֵיהּ יַיִן וּמְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן וּבְרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וְהוּא שֶׁיִּהְיוּ צִמּוּקִים שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם לַחְלוּחִית שֶׁאִם יִדְרֹךְ אוֹתָם יֵצֵא מֵהֶן דִּבְשָׁן, אֲבָל אִם כְּשֶׁיַּעַצְרוּ אוֹתָם לֹא יֵצֵא מֵהֶם שׁוּם לַחְלוּחִית דְּבַשׁ, לֹא.

באר היטב

(כ) להרא''ש. דעל כולם אם אמר שהכל יצא. מיהו אם אכל תחלה פרי ובירך בפה''ע צ''ע אם יברך שנית על המרק שהכל ולכן ישתה ד''א תחלה לברך שהכל מ''א. וציר של פירות שנכבשו כגון אוגירק''ס או קומפש''ט שקוראין זויאר קרויט אין לברך רק שהכל דלא נכבשו להוציא מימיהן. ט''ז: (כא) משך. ז''ל הרב''י דוקא כשהצמוקים מעורבים עם המים הא אם נמשכו המים מהצמוקים ה''ל יין עכ''ל. ופי' רמ''א דבריו דה''ק דוקא כשהצמוקים מעורבים עם המים ואוכל הצמוקים ושותה המים אז ה''ל כמרק של כל הפירות אבל אם נמשכו וכו' כלומר שאין כוונתו לאכול הצמוקין כלל רק להמשיך מהן היין אז אפילו שתה מהם מהכלי שהצמוקים בתוכו מברך בפה''ג. ולא בעי המשכה וכ''מ מכל הפוסקים דכתבו יין צמוקים ולא חלקו בין משך ללא משך מ''א ע''ש וכ''כ ט''ז דאחר ג' ימים הוי יין גמור אף שלא משך ע''ש:

סימן רב - דיני ברכת פרות האילן
סעיף יב'

כָּל הַפֵּרוֹת שֶׁטּוֹבִים חַיִּים וּמְבֻשָּׁלִים, כְּגוֹן תַּפּוּחִים וְאַגָּסִים, בֵּין חַיִּים בֵּין מְבֻשָּׁלִים מְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ; וְאִם אֵין דֶּרֶךְ לְאָכְלָם חַיִּים אֶלָּא מְבֻשָּׁלִים, אוֹכְלָם כְּשֶׁהֵם חַיִּים, מְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל; כְּשֶׁהֵם מְבֻשָּׁלִים, בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ.

יום ראשון שלח טו' סיון תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן