חֲתָכָן לַחֲתִיכוֹת קְטַנּוֹת, לֹא נִשְׁתַּנֵּית בִּרְכָּתָן מִפְּנֵי כָּךְ.
(ז) הַלֶּפֶת, כְּשֶׁהוּא חַי מְבָרֵךְ עָלָיו שֶׁהַכֹּל, אֲבָל אִם הוּא מְבֻשָּׁל אוֹ כָּבוּשׁ בְּחֹמֶץ אוֹ בְּחַרְדָּל, בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה.
בֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת הָאִילָן בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה, יָצָא; אֲבָל אִם בֵּרַךְ עַל פְּרִי הָאֲדָמָה בּוֹרֵא פְּרִי הָעֵץ, (א) לֹא יָצָא; הִלְכָּךְ אִם הוּא מְסֻפָּק בִּפְרִי אִם הוּא פְּרִי עֵץ אוֹ פְּרִי הָאֲדָמָה, מְבָרֵךְ בּוֹרֵא פְּרִי הָאֲדָמָה. וְעַל הַכֹּל, אִם אָמַר שֶׁהַכֹּל, יָצָא וַאֲפִלּוּ עַל פַּת וְיַיִן.
באר היטב
(א) לא יצא. נ''ל דאותם הגדלים על האילן ומברך בפה''א מחמת דלא נגמר פרי או שאינן עיקר הפרי אם בירך בפה''ע יצא מ''א ובס' אבן העוזר חולק עליו דלא יצא ע''ש (וכן בס' אליהו רבה השיג על מ''א בזה) ועיין בתשובת פנים מאירות סי' נ''ח ובבאר היטב אשר לפני יש שם חסרון איזה אותיות ע''ש:
באר היטב
(ז) הלפת. כגון מיאר''ן ורובי''ן בל''א אע''פ שנאכלין ג''כ חיין מ''מ כיון שטובים יותר מבושלים מחיין מברך חיין שהכל ומבושל בפה''א ירק גרין קרוי''ט חי שהכל מבושל בפה''א. שלאטי''ן מעורב עם חומץ ושמן זית בפה''א. ארביס שוטין בין חי ומבושל בפה''א שטובים חיין ומבושלין זויאר קרויע בפה''א בין חי בין מבושל. וירק שהוא טוב חי ובמבושל משתני לגריעותא כגון ירק שקורין שערזי''ך או מה שקורין טארה''ן או צנון וכדומה לזה מברך חי בפה''א ומבושל שהכל: