אֵין מְבָרְכִין, לֹא עַל אֹכֶל וְלֹא עַל מַשְׁקֶה, עַד שֶׁיְּבִיאוּהוּ לְפָנָיו; בֵּרַךְ וְאַחַר כָּךְ הֱבִיאוּהוּ לְפָנָיו, צָרִיךְ לְבָרֵךְ פַּעַם אַחֶרֶת; אֲבָל מִי שֶׁבֵּרַךְ עַל פֵּרוֹת שֶׁלְּפָנָיו וְהֵבִיאוּ לוֹ יוֹתֵר מֵאוֹתוֹ הַמִּין, אוֹ מִמִּין אַחֵר שֶׁבִּרְכָּתוֹ כְּבִרְכַּת הָרִאשׁוֹן, (ד) אֵינוֹ צָרִיךְ לְבָרֵךְ. הגה: וְטוֹב לִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה לִהְיוֹת דַּעְתּוֹ עַל כָּל מַה שֶּׁיָּבִיאוּ לוֹ (בֵּית יוֹסֵף טוּר יוֹרֵה דֵּעָה סִימָן י''ט).

נָטַל בְּיָדוֹ פְּרִי לְאָכְלוֹ וּבֵרַךְ עָלָיו, וְנָפַל מִיָּדוֹ וְנֶאֱבַד אוֹ נִמְאַס, צָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְבָרֵךְ אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מֵאוֹתוֹ מִין לְפָנָיו יוֹתֵר כְּשֶׁבֵּרַךְ עַל הָרִאשׁוֹן. הגה: רַק שֶׁלֹּא הָיָה (ה) עָלָיו דַּעְתּוֹ לְאָכְלוֹ (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ד וְכָל בּוֹ וְאַבּוּדַרְהַם וּתְשׁוּבַת מַהֲרִי''ל סי' צ''ב). וְצָרִיךְ לוֹמַר: בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד עַל שֶׁהוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה; וְאִם אָמַר כְּשֶׁנָּפַל: בָּרוּךְ אַתָּה ה', וְלֹא אָמַר אֱלֹהֵינוּ, יְסַיֵּם וְיֹאמַר: לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ (תְּהִלִּים קיט, יב), שֶׁיְּהֵא נִרְאֶה כְּקוֹרֵא פָּסוּק, וְאֵין כָּאן מוֹצִיא שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה. אֲבָל הָעוֹמֵד עַל אַמַּת הַמַּיִם מְבָרֵךְ וְשׁוֹתֶה, אַף עַל פִּי שֶׁהַמַּיִם שֶׁשּׁוֹתֶה לֹא הָיוּ לְפָנָיו כְּשֶׁבֵּרַךְ, מִפְּנֵי שֶׁלְּכָךְ נִתְכַּוֵּן תְּחִלָּה. הגה: וְע''ל סי' ר''ט (סָעִיף א') אִם בֵּרַךְ בְּטָעוּת מַה דִּינוֹ.

פֵּרוֹת הָאִילָן חוּץ מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִים, וְכָל פֵּרוֹת אֲדָמָה וִירָקוֹת, וְכָל דָּבָר שֶׁאֵין גִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, בְּרָכָה אַחֲרוֹנָה שֶׁלָּהֶם בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת; וְאִם אָכַל מִכָּל מִינִים (א) אֵלּוּ, מְבָרֵךְ לְאַחַר כֻּלָּם בְּרָכָה אַחַת, וּבְרָכָה זוֹ חוֹתֵם בָּהּ בְּלֹא שֵׁם, שֶׁיַּחְתֹּם כָּךְ: בָּרוּךְ (ב) חַי הָעוֹלָמִים.