רָאָה מָקוֹם שֶׁיֵּשׁ בְּבָבֶל שֶׁכָּל בְּהֵמָה שֶׁתַּעֲבֹר עָלָיו אֵינָהּ יְכוֹלָה לָזוּז מִשָּׁם אִם לֹא יִתְּנוּ עָלֶיהָ מֵעֲפַר הַמָּקוֹם הַהוּא, וְהוּא סִימַן קְלָלָה לָהּ דִּכְתִּיב: וְטֵאטֵאתִיהָ בְּמַטְאֲטֵא (פי' מְכַבְּדוֹת הַבַּיִת שקובל''י בְּלַעַ''ז) הַשְׁמֵד (יְשַׁעְיָה יד, כג) אוֹמֵר: בָּרוּךְ אוֹמֵר וְעוֹשֶׂה, בָּרוּךְ גּוֹזֵר וּמְקַיֵּם.
הָרוֹאֶה שִׁשִּׁים רִבּוֹא מִיִּשְׂרָאֵל בְּיַחַד, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם חֲכַם הָרָזִים; וְאִם הֵם עוֹבְדֵי כּוֹכָבִים וְגִלּוּלִים, אוֹמֵר: בּוֹשָׁה אִמְּכֶם מְאֹד חָפְרָה יוֹלַדְתְּכֶם הִנֵּה אַחֲרִית גּוֹיִם מִדְבָּר צִיָּה וַעֲרָבָה (יִרְמִיָּה נ, י''ב).
הָרוֹאֶה חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹמֵר: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁחָלַק מֵחָכְמָתוֹ (ג) לִירֵיאָיו.
באר היטב
ג) ליראיו. לפי שישראל דבקים בו יש יחוס לחלק אחר מי שנחלק ממנו משא''כ בא''ה אומר שנתן שאין דביקות בנותן מתנה למקבל. ט''ז: