ההלכה היומית
יום רביעי כי תצא ו' אלול תשפ"ו
סימן רמח - דין המפליג בספינה וההולך בשירא בשבת
סעיף ד'

הַיּוֹצְאִים בְּשַׁיָּרָא בַּמִּדְבָּר, וְהַכֹּל יוֹדְעִים שֶׁהֵם צְרִיכִים לְחַלֵּל (יב) שַׁבָּת כִּי מִפְּנֵי הַסַכָּנָה לֹא יוּכְלוּ לְעַכֵּב בַּמִּדְבָּר בְּשַׁבָּת לְבַדָּם, ג' יָמִים קֹדֶם שַׁבָּת אֲסוּרִים לָצֵאת, וּבְיוֹם רִאשׁוֹן וּבְשֵׁנִי וּבִשְׁלִישִׁי (יג) מֻתָּר לָצֵאת, וְאִם אַחַר כָּךְ יְאֵרַע לוֹ סַכָּנָה וְיִצְטָרֵךְ לְחַלֵּל שַׁבָּת מִפְּנֵי פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ, מֻתָּר, וְאֵין כָּאן חִלּוּל; (יד) וְהָעוֹלֶה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אִם נִזְדַּמְּנָה לוֹ שַׁיָּרָא אֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, כֵּיוָן דִּדְבַר מִצְוָה הוּא, יָכוֹל לִפְרֹשׁ; וּפוֹסֵק עִמָּהֶם לִשְׁבֹּת, וְאִם אַחַר שֶׁיִּהְיוּ בַּמִּדְבָּר לֹא יִרְצוּ לִשְׁבֹּת עִמּוֹ, יָכוֹל לָלֶכֶת עִמָּהֶם חוּץ לַתְּחוּם, מִפְּנֵי (טו) פִּקּוּחַ נֶפֶשׁ; וְאִם נִכְנַס לְעִיר אַחַת בְּשַׁבָּת, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ; וַאֲפִלּוּ הִנִּיחוּהוּ מִחוּץ לָעִיר וְרוֹצֶה לִכָּנֵס לָעִיר, מֻתָּר, דְּכֵיוָן דְּלִדְבַר מִצְוָה נְפַק יֵשׁ לוֹ אַלְפַּיִם אַמָּה לְכָל רוּחַ. הגה: יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ (טז) לִסְחוֹרָה אוֹ לִרְאוֹת פְּנֵי חֲבֵרוֹ חָשׁוּב הַכֹּל דְּבַר מִצְוָה וְאֵינוֹ חָשׁוּב דְּבַר הָרְשׁוּת, רַק כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְטַיֵּל; וְעַל כֵּן נָהֲגוּ בִּקְצָת מְקוֹמוֹת לְהָקֵל בְּעִנְיַן הַפְלָגַת הַסְּפִינוֹת וַהֲלִיכַת (יז) שַׁיָּרָא תּוֹךְ שְׁלֹשָׁה יָמִים, כִּי חוֹשְׁבִים הַכֹּל לִדְבַר מִצְוָה; וְאֵין לִמְחוֹת בְּיָדָן, הוֹאִיל וְיֵשׁ לָהֶם עַל מִי שֶׁיִּסְמֹכוּ.

באר היטב

(יב) שבת. אפי' באיסור דרבנן ריב''ש סי' י''ח: (יג) מותר. ומהריב''ל כתב כיון דיודע בודאי שיחלל שבת אסור וכ''כ הרדב''ז כנה''ג מ''א וכן נוהגין: (יד) והעולה לא''י. דוקא להתיישב שם. וי''א אפי' ע''מ לחזור כיון דאפי' מהלך ד' אמות בא''י מצוה היא. כנה''ג: (טו) פקוח נפש. פן יגזלו ממונו או בהמה או מלבושים בימות הקור מיקרי פקוח נפש. (רמ''ג) [שו''ת הר''מ גאלאנטי סי' ק''י] מ''א: (טז) לסחורה. אפילו יש לו מזונות והולך לסחורה להרווחה ולגבות מעות מעכו''ם שהוא חולה כל עוד שאינו גוסס לא מיקרי פסידא ודאית. מ''צ ור''י הלוי. ועיין במ''א סי' של''ט ס''ק י''ג. אי רשאי לילך בספינה קטנה או גדולה בשבת כדי להשלים מנין ולהתפלל עם הציבור עיין הרדב''ז ח''א סי' מ''ז ובתשובת חות יאיר סימן קט''ו ובתשובת עבודת הגרשוני סימן קכ''ג ובתשובת מהר''ם רוטונבורג סימן א' ב' וע''ל סימן צ' ס''ק י''ב: (יז) שיירא. ונראה לי דבשיירא אין להקל. מ''א:

סימן רמט - דינים השיכים לערב שבת
סעיף א'

אֵין הוֹלְכִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת יוֹתֵר (א) מִג' פַּרְסָאוֹת, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל וְיוּכַל (ב) לְהָכִין צָרְכֵי סְעֻדָּה לְשַׁבָּת, בֵּין שֶׁהוֹלֵךְ לְבֵית אֲחֵרִים בֵּין שֶׁהוֹלֵךְ לְבֵיתוֹ; וְהָנֵי מִילֵי כְּשֶׁהוּא בַּיִּשּׁוּב, בְּמָקוֹם שֶׁיּוּכַל לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, אֲבָל אִם בְּמָקוֹם שֶׁהוּא שָׁם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְהָכִין צָרְכֵי שַׁבָּת, אוֹ שֶׁאֵינוֹ מְקוֹם יִשּׁוּב בָּטוּחַ, מֻתָּר לֵילֵךְ אֲפִלּוּ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת; וְאִם שָׁלַח לְהוֹדִיעָם שֶׁהוּא הוֹלֵךְ שָׁם לְשַׁבָּת, מֻתָּר לוֹ לֵילֵךְ כַּמָּה פַּרְסָאוֹת בְּכָל גַּוְנָא.

באר היטב

(א) מג' פרסאות. ואם הוא יושב בעגלה או רוכב על הסוס יכול ללכת יותר ומכל מקום יזהר שיהיה יכול להגיע בעוד היום גדול. ב''ח: (ב) להכין. ובמדינות האלו רוב בני אדם מכינין בריוח ולכן אין נזהרין בזה. אגודה מ''א:

סימן רמט - דינים השיכים לערב שבת
סעיף ב'

אָסוּר לִקְבֹּעַ בְּעֶרֶב שַׁבָּת סְעֻדָּה וּמִשְׁתֶּה שֶׁאֵינוֹ רָגִיל בִּימֵי הַחֹל, וַאֲפִלּוּ הִיא סְעֻדַּת (ג) אֵרוּסִין, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת, שֶׁיִּכָּנֵס לְשַׁבָּת כְּשֶׁהוּא תָּאֵב לֶאֱכֹל; וְכָל הַיּוֹם בִּכְלַל הָאִסוּר. הגה: וּסְעֻדָּה שֶׁזְּמַנָּהּ עֶרֶב שַׁבָּת, כְּגוֹן בְּרִית מִילָה אוֹ (ד) פִּדְיוֹן הַבֵּן, (ה) מֻתָּר, כֵּן נ''ל וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט. וְלֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת בְּלִי קְבִיעוּת סְעֻדָּה, אֲפִלּוּ סְעֻדָּה שֶׁרָגִיל בָּהּ בַּחֹל, כָּל הַיּוֹם מֻתָּר לְהַתְחִיל מִן הַדִּין, אֲבָל מִצְוָה לְהִמָּנַע מִלִּקְבֹּעַ סְעֻדָּה שֶׁנָּהוּג בָּהּ בַּחֹל, מִט' שָׁעוֹת וּלְמַעְלָה.

באר היטב

(ג) אירוסין. וה''ה סעודת נשואין ב''ח. וצ''ע דבסי' תמ''ד ס''ז כתב דסעודת אירוסין סעודת מצוה היא אפי' בע''פ כ''ש בע''ש דקיל טפי ועו''ק דבסי' תקמ''ו כתב דמותר לישא ערב הרגל. ועו''ק דכיון דאירס בע''ש ה''ל זמן סעודה בע''ש. וברוקח סי' למ''ד הביא הירושלמי הזה ונ''ל דה''פ אסור ליארס בע''ש הדא דאתמר סעודת אירוסין פי' אם אירס קודם לכן אסור לעשות בע''ש סעודת אירוסין אבל לארס מותר ר''ל מותר לארוס בע''ש שמא יקדמנו אחר ואז מותר ג''כ לעשות סעודה מ''א ע''ש ועיין סי' תמ''ד ס''ו. ועיין תשובת חות יאיר סי' ע' מה נקרא סעודת מצוה באורך. והקובר את מתו בע''ש אם חייב בהבראה עיין י''ד סי' שע''א: (ועיין בספר אבן העוזר שמתרץ קושית המ''א על פסק הש''ע) ובספר אליהו רבה פוסק דאירס בע''ש אם אפשר לדחות למחר או ליום אחר אסור לעשות הסעודה בע''ש ולקמן מיירי בא''א לדחות: (ד) פדיון הבן. ופדיון הבן שעבר זמנו אסור לעשותו בע''ש. ומילה אע''פ שעבר זמן כגון שהיה חולה בשמיני מיקרי זמנה קבוע דכל שעתא ושעתא זמניה הוא דאסור להניחו ערל כ''מ מתוס' דמ''ק דף ח' עיין מ''א. ועיין בי''ד סי' רס''ו בש''ך ובט''ז דיש אוסרים למול מילה שלא בזמנה בע''ש: (ה) מותר כנ''ל. ואם א''א להתקיים שניהם תדחה סעודת שבת לבוש. וב''ח כתב דמצוה להתחיל קודם שעה עשירית ושל''ה כתב מורי מהר''ש מלובלין היה סנדק בע''ש ולא רצה לילך על הסעודה מאחר שהיה שם מנין בלעדו ושל''ה השיב לו ע''ש:

יום רביעי כי תצא ו' אלול תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן