אֵין מַדְלִיקִין נֵר לְשַׁבָּת אֶלָּא מִשֶּׁמֶן הַנִּמְשָׁךְ אַחַר הַפְּתִילָה, וּלְפִיכָךְ אֵין מַדְלִיקִין בְּזֶפֶת וְלֹא (ד) בְּשַׁעֲוָה, וְלֹא בְּשֶׁמֶן הֶעָשׂוּי מִצֶּמֶר גֶּפֶן, וְלֹא בְּאַלְיָה וְלֹא בְּחֵלֶב; וְכֵן אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ רַע וְיַנִּיחֶנּוּ (ה) וְיֵצֵא; וְלֹא בָּצֳרִי מִפְּנֵי שֶׁרֵיחוֹ נוֹדֵף, שֶׁמָּא יִסְתַּפֵּק מִמֶּנּוּ וְנִמְצָא מִתְחַיֵּב מִשּׁוּם מְכַבֶּה.
אֲפִלּוּ נָתַן מְעַט שֶׁמֶן זַיִת בִּשְׁמָנִים אֵלּוּ שֶׁאֵינָם נִמְשָׁכִים וְאָז נִמְשָׁכִין, אֵין מַדְלִיקִין (ו) בָּהֶם.
באר היטב
(ו) בהם. גזירה שמא ידליק בעינייהו:
חֵלֶב (ז) מְהֻתָּךְ וּקְרָבֵי דָּגִים אֵין מַדְלִיקִין בָּהֶם; וְאִם נָתַן בָּהֶם מְעַט מֵאַחַת מִשְּׁמָנִים שֶׁמַּדְלִיקִין בָּהֶם, מֻתָּר לְהַדְלִיק בָּהֶם.
באר היטב
(ז) מהותך. לפי עיקר הדין מותר בחלב מהותך אלא דרבנן גזרו אטו אינו מהותך וכשהוא בתערובות לא גזרו דהוי גזירה לגזירה:
באר היטב
(ד) בשעוה. פי' שיניחנו בנר ויניח הפתילה לתוכה. אין מדליקין בשמרי שמן. ש''ג. ובחמאה יש להחמיר ליתן בתוכה מעט שמן. אבל יש ליזהר להדליק בשמן דוקא כדאיתא בספר חסידים שהאריך ימים בשביל זה. ועוד לפעמים נוטף מהחמאה למאכל בשר. ולפעמים מדליקין שומן אף שעדיין מלוכלך מהחמאה ועובר על לאו דבשר וחלב. ואם אין לו שמן כתב בתשב''ץ דיסחוט אגוז לתוך החלב: (ה) ויצא. וחובה לאכול בשבת אצל הנר. עוד יש ט''א מפני שהוא נדבק בכותלי הבית ומבעיר הבית וחיישינן שמא יכבה ומכאן יש ללמוד שלא לסתום התנור בעץ מטעם זה וכמה פעמים ראיתי שבאו לחילול שבת עבור זה. מ''א: