ההלכה היומית
מוצש"ק סוכות טו' תשרי תשפ"ז
סימן רסח - דין הטועה בתפלת השבת
סעיף ט'
יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, אֵינוֹ מַזְכִּיר (י) שֶׁל יוֹם טוֹב בִּבְרָכָה מֵעֵין שֶׁבַע (פי' אֵל עֶלְיוֹן קוֹנֵה וְכו').
סימן רסח - דין הטועה בתפלת השבת
סעיף י'
אֵין אוֹמְרִים בְּרָכָה מֵעֵין שֶׁבַע בְּבֵית (יא) חֲתָנִים וַאֲבֵלִים, דְּלֵיכָּא טַעֲמָא דִּמְאַחֲרִין לָבֹא שֶׁיִּהְיוּ נִזּוֹקִין.
באר היטב
(יא) חתנים. ר''ל שמתפללין בביתם במנין. וכן אותן שמתפללין לפרקים במנין בביתם. אבל אותן שקובעים מקום להתפלל על איזה ימים כמו שרגילין לעשות בירידים זה הוא דומה לבה''כ קבוע ואומרים שם ברכה זו ט''ז. ובשכנה''ג כתב דבמקום שאין בה''כ קבוע בס''ת אין לאומרו ע''ש:
סימן רסח - דין הטועה בתפלת השבת
סעיף י"א
אַף בְּשַׁבָּת שֶׁאַחַר יוֹם טוֹב אוֹמְרִים בְּרָכָה מֵעֵין שֶׁבַע.
באר היטב
(י) של י''ט. דאפי' בשבת לא אמרינן ליה אלא משום סכנת מזיקין שבתי כנסיות שלהם היו בשדות ותקנו אותה בשביל בני אדם שמאחרין לבוא לבה''כ שיסיימו תפלתם בעוד שהש''ץ מאריך ומאי דתקון תקון ומה דלא תקון לא תקון: