אִם אֵין לוֹ אֶלָּא כּוֹס אֶחָד, מְקַדֵּשׁ בּוֹ בַּלַּיְלָה וְאֵינוֹ טוֹעֵם מִמֶּנּוּ, שֶׁלֹּא יַפְגִּימֶנּוּ, אֶלָּא שׁוֹפֵךְ מִמֶּנּוּ לְכוֹס אַחֵר וְטוֹעֵם יַיִן שֶׁל קִדּוּשׁ (טז) מֵהַכּוֹס הַשֵּׁנִי, וּלְמָחָר מְקַדֵּשׁ בְּמַה שֶּׁנִּשְׁאַר בְּכוֹס רִאשׁוֹן; וְאִם לֹא הָיָה בּוֹ אֶלָּא רְבִיעִית בְּצִמְצוּם וְנֶחְסַר מִמֶּנּוּ בַּלַּיְלָה, מוֹזְגוֹ לְמָחָר לְהַשְׁלִימוֹ לִרְבִיעִית. וְהַיְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ כּוֹס אַחֵר (יז) לְהַבְדָּלָה, שֶׁאִם לֹא כֵּן מוּטָב שֶׁיַּנִּיחֶנָּה לְהַבְדָּלָה, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּפַת, מִשֶּׁיְּקַדֵּשׁ עָלָיו וְלֹא יְהֵא לוֹ יַיִן לְהַבְדָּלָה; וְאִם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי כּוֹסוֹת מְצֻמְצָמִים אַחַר מְזִיגָה, יְקַדֵּשׁ בַּלַּיְלָה בְּאֶחָד וְיַבְדִּיל עַל הַשֵּׁנִי; וְלֹא יְקַדֵּשׁ בַּיּוֹם, דְּקִדּוּשׁ דְּלַיְלָה עָדִיף.
אַחַר שֶׁקִּדֵּשׁ עַל כּוֹס, נוֹטֵל יָדָיו וּמְבָרֵךְ עַל נְטִילַת יָדַיִם וְאִם נָטַל יָדָיו קֹדֶם קִדּוּשׁ גָּלֵי דַּעְתֵּיהּ דְּרִיפְתָא חֲבִיבָא לֵיהּ, לֹא יְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן אֶלָּא עַל הַפַּת. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דִּלְכַתְּחִלָּה יֵשׁ לִטֹּל יָדָיו קֹדֶם הַקִּדּוּשׁ וּלְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן (הָרֹא''שׁ וּמָרְדְּכַי פֶּרֶק עַרְבֵי פְּסָחִים וְרַשְׁבָּ''א וְהגה''מ פכ''ט, וְטּוּר). וְכֵן הַמִּנְהָג פָּשׁוּט בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ וְאֵין (יח) לְשַׁנּוֹת רַק (יט) בְּלֵיל פֶּסַח, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר סי' תע''ג.
באר היטב
(יח) לשנות. כתב הט''ז נ''ל אע''פ שכתב רמ''א ואין לשנות מ''מ מי שחרד לדבר ורוצה לעשות כדיעה ראשונה וליטול ידיו אחר הקידוש אין לומר עליו כל המשנה ידו על התחתונה ח''ו אלא הוא יוכל לומר אעשה כדברי הכל: (יט) בליל פסח. משום שמפסיקין הרבה בהגדה:
צָרִיךְ לִשְׁתּוֹת מִכּוֹס שֶׁל קִדּוּשׁ כִּמְלֹא לֻגְמָיו, דְּהַיְנוּ כָּל שֶׁיְּסַלְּקֶנּוּ לְצַד אֶחָד בְּפִיו וְיֵרָאֶה מְלֹא לֻגְמָיו, וְהוּא רֻבּוֹ שֶׁל (כ) רְבִיעִית.
באר היטב
(כ) רביעית. היינו באדם בינוני ובגדול לפי גדלו. ומ''מ לא בעי טפי מרביעית ב''ח מ''א וע''ל סי' ק''ץ ס''ג מ''ש בשם הט''ז:
באר היטב
(טז) מהכוס הב'. ומ''מ כתב דטועם מכוס הראשון ואח''כ מוסיף עליו מהכוס השני עי' שם. (ובספר אליהו רבה דחה דברי מ''א בשתי ידים על מה שהקשה על ב''י מתוס' פסחים ע''ש): (יז) להבדלה. התוס' והאגודה חולקין ע''ז וסוברים דקידוש עדיף ואפי' בקידוש דשחרית קודם להבדלה דהבדלה אפשר בשכר לכ''ע במקום דהוי חמר מדינא ונפשו של אדם קצה בשחרית בשכר לכן היכא דאית ליה יין עדיף טפי מהבדלה מיהו בבה''כ עדיף טפי להניחו להבדלה וטוב לקדש על כוס גדול שישאיר מאותו הכוס לקידוש היום ולהבדלה. שכנה''ג ע''ש: