אִם הִתְנָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת עַל נֵר זֶה שֶׁיְּטַלְטְלֶנּוּ מִשֶּׁיִּכְבֶּה, מֻתָּר לְטַלְטְלוֹ אַחַר שִׁכְבָה. הגה: וְיֵשׁ אוֹמְרִים דְּלֹא מְהָנֵי תְּנַאי, וְכֵן נוֹהֲגִין בִּמְדִינוֹת אֵלּוּ. וְדִין הַתְּנַאי ע''ל סי' (ה) תרל''ח (הָגָ''א פֶּרֶק כִּירָה וְר''י ח''ב וְכָל בּוֹ). וְנוֹהֲגִין לְטַלְטְלוֹ עַל יְדֵי עַכּוּ''ם וְאֵין בָּזֶה מִשּׁוּם אִסּוּר אֲמִירָה (ו) לְעַכּוּ''ם הוֹאִיל וְהַמִּנְהָג כָּךְ הָוֵי כְּאִלּוּ הִתְנָה עָלָיו מִתְּחִלָּה וְשָׁרֵי כַּנַּ''ל.
נֵר שֶׁהִדְלִיקוּ בְּשַׁבָּת לְחַיָּה וּלְחוֹלֶה וְיָלְדָה הַחַיָּה וְנִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה, מֻתָּר (ז) לְטַלְטְלוֹ אִם כָּבָה. וְהוּא הַדִּין לְמַדְלִיק בְּשַׁבָּת (ח) בְּשׁוֹגֵג וְכָבָה, שֶׁמֻּתָּר לְטַלְטְלוֹ.
באר היטב
(ז) לטלטלו. דאין מוקצה לחצי שבת אא''כ היה מוקצה בה''ש: (ח) בשוגג. ה''ה במזיד שרי דלא מקרי דחיה בידים אא''כ הדליקו מע''ש מ''א ע''ש (וע''ת אוסר במזיד ע''ש):
נֵר שֶׁלֹּא הִדְלִיקוּ בּוֹ בְּאוֹתוֹ שַׁבָּת, אֲפִלּוּ הוּא שֶׁל חֶרֶס דְּמָאִיס וַאֲפִלּוּ הוּא שֶׁל נֵפְט דְּמַסְרִיחַ, מֻתָּר (ט) לְטַלְטְלוֹ דְּמֻקְצֶה מֵחֲמַת מִאוּס מֻתָּר.
באר היטב
(ט) לטלטלו. דוקא לצורך גופו או מקומו כמ''ש סי' ש''ח ס''ג:
באר היטב
(ה) תרל''ח. ר''ל דשם נתבאר שיעשהו קודם בה''ש. אבל הכא אינו יכול לומר איני בודל כל בה''ש דהא בה''ש הוא דולק ומש''ה לא מהני תנאי: (ו) לעכו''ם. ואע''ג דבסי' רע''ו ס''ג מתיר לומר לעכו''ם וכו' היינו דוקא לצורך גופו שרי משום דהא אי בעי ישראל הוי מטלטל ליה טלטול מן הצד אבל הכא מיירי שאינו עושה אלא לצורך הנר שלא יגנב וזה אסור אפי' בטלטול מן הצד כמ''ש סי' שי''א ויש בו איסור אמירה מ''א ואם אין שם עכו''ם מותר לטלטל מן הצד ע''י ישראל המנורה שהדליקו בה בשבת כשיש צורך למקומה ט''ז בסי' שי''א ס''ט ע''ש: