מְנוֹרָה, בֵּין גְּדוֹלָה בֵּין קְטַנָּה, אִם הִיא שֶׁל פְּרָקִים אֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָהּ דְּחַיְישִׁינָן שֶׁמָּא תִּפֹּל (י) וְתִתְפָּרֵק וְיַחֲזִירֶנָּה וְנִמְצָא (יא) עוֹשֶׂה כְּלִי; וַאֲפִלּוּ אִם אֵינָהּ שֶׁל פְּרָקִים אֶלָּא יֵשׁ בָּהּ חֲרִיצִים סָבִיב וְדוֹמָה לְשֶׁל פְּרָקִים, (יב) אָסוּר לְטַלְטְלָהּ.
תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה (א) מִתַּעֲנוּגֵי שַׁבָּת הוּא, לְפִיכָךְ עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַבְּרִיאִים מִלֵּיל שַׁבָּת לְלֵיל שַׁבָּת.
באר היטב
(א) מתענוגי שבת. ויהיה זהיר לקיים עונתו ומצוה לאכול שום וה''ה שאר דברים המרבים זרע רש''ל. וקודם הלילה חייב להראות אהבה וחבה עם אשתו:
מֻתָּר (ב) לִבְעֹל לְכַתְּחִלָּה בְּתוּלָה בְּשַׁבָּת, וְאֵין בּוֹ מִשּׁוּם חוֹבֵל וְלֹא מִשּׁוּם צַעַר לָהּ.
באר היטב
(ב) לבעול. כתב הב''ח דבמדינותינו נתפשט המנהג דאין בועלין ואין להורות היתר לבטל המנהג. אבל הט''ז כתב ואני אומר חלילה לעשות איסור בזה ובבירור שמעתי שהחסידים גאוני עולם נהגו בעצמם היתר בזה ע''כ אין כאן חשש חומרא כלל ואין ראיה ממה שנוהגים שלא לבעול בשבת הוא מפני הבושה ואפי' במ''ש רוב פעמים שאין בועלים והמחמיר הוא מן המתמיהין ועיין בשכנה''ג ובע''ש:
באר היטב
(י) ותתפרק. קשה האיך משתמשים אנו בכוסות של כסף בשבת שרובן של פרקים ולא חיישינן לזה. ולפי מ''ש הטור בסי' שי''ג דבכוס אין דרך להדקו בחוזק ושרי ניחא. ט''ז: (יא) עושה כלי. אע''ג דאין בנין בכלים שאני הכא דהוי שעושה כלי מחדש: (יב) אסור לטלטלה. ואם דרכה להיות רפוי שרי. מ''א עי' סי' שי''ג ס''ו וסי' תקי''ט ס''ב: