אט אט הבינו הסובבים כי שכנם למחנה, הרבי הקדוש רבי דוד משה מקרעטשניף זיע"א – איננו כאחד האדם. מחשבותיו התמירות ואצילותו הטהורה הקרינו עליהם, והאירו את חשך האפלה במעט אור.
בזמן שחר משחור זה, כאשר הטמאה הנאצית גלתה את פרצופה המכער בפני העולם, נחשף רבנו הקדוש במלוא שיעור קומתו. מתוך ים הסבל ששטף את העולם היהודי, גילם רבנו את שיא הטהר והחמלה. כאשר כולם רעבו לקליפת תפוח-אדמה ולפרוסת לחם מעפש, בזמן שהכל כמהו לטיפת מים שתרענן את לשונם הצחיחה – רעב וצמא גם הרבי זיע"א. לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמע את דבר ה'…
אחת המלאכות הקשות באושוויץ הייתה חלקת האכל. קשה מנשוא היא הייתה. ריבים והתכתשויות, וויכוחים וקטטות, התגלעו בכל חלקה שכזו. לאומללים אלו, שחיו על פסות לחם זעירות, לא קל היה לותר על 'חתיכות חיים', כפשוטו. משכך וכדי למנע מאש המחלקת להתלקח, נהגו האסירים לעשות תורנויות. בכל יום מנה מישהו אחר לאחראי על חלקת האכל, כך מדי יום ביומו.
עד ליום בו הגיע תורו של הרבי הקדוש רבי דוד משה, אז נוכחו הכל כי הוא המתאים ביותר להתמנות לתפקיד באפן קבוע.
בעיניים שופעות חבה פרס הרבי לאסירים מן הלחם. פיו מלל מלות נחם ועידוד לכל עבר, ושפתותיו לחששו דברי חיזוק לכל אחד מן המקבלים. מילותיו היו כמים קרים על נפש עייפה. עבודה זו דרשה יכולת לנתב בחכמה ולתמרן בתבונה ורגישות בין האסירים המסכנים והחבולים – נפשית ופיזית, והרבי עשה זאת על הצד הטוב ביותר.
ובארח פלא, במהלך כל אותם הימים בהם חלק את האכל – לא היו תלונות ומריבות. כל אחד חש כי קבל את החלק ההגון ביותר לפי המגיע לו, עד כי נראה היה שהאוכל המעט שקבלו – פשוט התברך במעיהם… זו הייתה תמצית חייו של הרבי הקדוש מקרעטשניף זיע"א – להעתיר ולהרעיף על עם ישראל השפעות טובות וברכה ברוחניות וגשמיות. קדושתו הנשגבה לא מנעה ממנו להשפיע טוב על כל יהודי באשר הוא… ברבות הימים, בהזדמנות נדירה אחת – נשא הרבי דברים נרגשים השמימה. וכך השתפך לפני בורא-עולם:
"ריבונו של עולם, מי כמוך יודע האמת. מדוע זקוק יהודי לפרנסה? הלא רק לצרכיך! כדי שיוכל לגדל את בניו לתורה, לחפה ולמעשים טובים, ולבעבור ילכו צאצאיו בדרך ישראל סבא. בקשתי אפוא, הייליגער באשעפער – ראה במצוקתם והושע אותם!".
ואז סיים הרבי את דבריו המרטיטים: "הנך יכול לסמך עלי, ריבונו של עולם. הלא יודע אתה ועד – שהרי באושוויץ האיומה גם כן עמדתי בחירוף נפש וחלקתי מזון ליהודים"…