חַג שִׂמְחַת תּוֹרָה, שְׁנַת ת"ש.
הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית בְּוַרְשָׁה הָיְתָה מֻכַּת זַעֲזוּעַ מֵהַמַּכָּה הָאַדִּירָה שֶׁחָטְפָה עִם פְּרֹץ הַשּׁוֹאָה הַנּוֹרָאָה. הֶאָסוֹן הַנּוֹרָא שֶׁפָּקַד אֶת יְהוּדֵי הַמְּדִינָה עִם פְּלִישַׁת הַגֶּרְמָנִים ימ"ש לְפוֹלִין וְהַתְחָלַת הָרְצִיחוֹת, הָלַם בָּהֶם בְּאַכְזָרִיּוּת.
אַחַד הַיְּהוּדִים, שֶׁאִבֵּד אֶת בְּנוֹ וְאִשְׁתּוֹ, נָטַשׁ אֶת הָרָצוֹן לִחְיוֹת.
אָמְנָם, לַמְרוֹת זֹאת וְעַל אַף הַיֵּאוּשׁ וְהַצַּעַר הַבִּלְתִּי-נִתְפָּס, הוּא הֶחֱלִיט לָלֶכֶת לִתְפִלַּת הַחַג בְּמַרְתֵּף, שֶׁהוּסַב בִּבְהִילוּת לְבֵית-כְּנֶסֶת.
הַשְּׁמוּעוֹת בַּגֵּטוֹ אָמְרוּ שֶׁהָאַדְמוֹ"ר מִפִּיאָסֶצְנָה, הָרַהַ"ק רַבִּי קְלוֹנִימוּס קַלְמָן שַׁפִּירָא זיע"א, יַגִּיעַ אַף הוּא לְהִשְׁתַּתֵּף בַּתְּפִלָּה.
שְׁמוּעוֹת אֲחֵרוֹת סָתְרוּ זֹאת בְּאָמְרָם כִּי בְּנוֹ שֶׁל הָרַבִּי נֶהֱרַג בַּהַפְצָצוֹת הַקָּשׁוֹת וְאִשְׁתּוֹ חוֹלָה מְאוֹד, וְאֵין כָּל סִכּוּי שֶׁיָּבוֹא בְּשָׁעָה קָשָׁה זוֹ.
הַדִּבּוּרִים רָחֲשׁוּ לְכָאן וּלְכָאן – וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת. הָאַדְמוֹ"ר הַקָּדוֹשׁ פָּסַע פְּנִימָה…
כָּל הָעֵינַיִם הִתְרַכְּזוּ בּוֹ, וְהוּא הָלַךְ בְּצַעַד בָּטוּחַ אֶל הַבִּימָה. דָּפַק דְּפִיקָה, וּפָתַח בַּנִּגּוּן הָרָגִיל שֶׁל תְּפִלַּת הַחַג.
"בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע שֶׁהָרַבִּי הִתְנַתֵּק מֵאֲסוֹנוֹ הַקָּשֶׁה מִנְּשׂוֹא וְהֵחֵל בְּנִגּוּן הַחַג", סִפֵּר הָאִישׁ לְאַחַר הַמִּלְחָמָה, "כְּאִלּוּ שָׁכַחְתִּי גַּם אֲנִי מִכָּל צָרוֹתַי. הִתְחַבַּרְתִּי לְגַמְרֵי לְמַנְגִּינַת הַחַג וְלַאֲוִירָה, וְהִתְחַלְתִּי אֶת חַיַּי מֵחָדָשׁ!".