תפריט
ישתבח הבורא ויתפאר היוצר ב“ה אשר נתן לי חיים וניצלתי ממות כי הרבה פעמים הייתי תחת החרב של הרוצחים כי הי‘ לי ביהמ“ד לתפארת שקימתי ב“ה זה א‘ ואנוהו התנאה לפניו במצוות )שבת קל“ג( שבניתי לי ע“י סיוע מידידים אנ“ש ומהגבאים שלי בצרנאביץ והיו לומדים ומתפללים ביום ובלילה ת“ח ויר“ש. וגם הי‘ בשם תלמוד תורה לילדים. ובעשרה בתמוז תש“א ביום ש“ק אשר נהפך מתש“א את ראש בנ“י לא“ש ת‘כלה, שהי‘ ג‘ ימים ימי חושך על ישראל שנהרגו בשוקים וברחובות ובבתים אלפים מאחבנ“י כי נתנו לאנשי חיל רשות להרוג לכל מי שברצונם כי באו אז לצרנאביץ בחזרה. וסכנתי את עצמי ולא בטלתי מלהתפלל בציבור ושלא לסגר את הביהמ“ד שלי והי‘ ברצונם להרוג אותי. כי היו מחפשים את הרבנים תכף ומיד בבואם לשם להרוג אותם, וגם אמרו שאנכי מקבץ אנשים ללחום עמהם רק השי“ת ברוב רחמיו וחסדיו הצילני. וכן כשראיתי שיש רעב גדול בהעיר כי לא הי‘ ביכלתם לילך בשוק לקנות אוכל למו להשיב את נפשם, עשיתי ע“י סיוע מאנ“ש מסעדה שהיו אוכלים בחנם כל מי שהי‘ ברצונו והיו אוכלים בשם לערך מאה ושלשים אנשים מאחבנ“י אח“כ בימי החורף כי הי‘ ממש פקוח נפש ויראתי מאד מפני הרוצחים ועשיתי הכל בסתר. ופ“א יצאו הרוצחים ברחוב שלי ובאו לביהכנ“ס שלי ולקחו אותנו וכל אנ“ש שהיו מתפללים בשם למשטרה ולבית האסורים ות“ל ית“ש שנצלנו מהם. וגם פ“א קודם הפסח שאפיתי מצות בסתר כי לא הי‘ מצות ולא הי‘ ביכלתינו לאפות כי לא הי‘ קמח וקניתי חיטים והיו טוחנים ואופים בביהמ“ד שלי כדי לחלק לכאו“א עכ“פ שיהי‘ על כזיתים מצות וזה ע“י יגיעות רבות לקנו החטים ולטחון ולאפות והכל הי‘ בסכנה ובנס גדול נצלתי ב“ה. והייתי נחבא ברחוב אחד ולא בבית איזה ימים עד שיהי‘ ביכלתי להיות בבית. ובעת שהיו שולחין את כל העיר שיהי‘ רק בגעטא ולא בביתם הי‘ עפ“י נס הגעטא ברחוב שלי בריי- הויז גאססע והי‘ בשם כל העיר ולא מצאו מקום מנוחה שכל הבהכנ“ס והבהמ“ד היו סגורים רק בהכנ“ס שלי הי‘ פתוח. ובשם מצאו כאו“א מקום מנוח קצת. והיו מתפללים אצלי והיו ישנים ויושבים אצלי בבהכנ“ס ובעלי‘ ובבית איזה מאות אנשים עד שיהי‘ ביכלתם לצאת משם לביתם או לטרנס־ ניסטער, ובדראבאני הייתי חולה וכמעט אמרו נואש לחיי ות“ל ית“ש שהי‘ לי רפו“ש. ובכל עת וזמן שהייתי בסכנה בקשתי מהשי“ת שיציל אותי בזכות כתבי הקודש מהה“ק שיש לי והח“ת שלי שיג־ עתי בהם וכמו“ש )במד“ר מ“ד( ורבנן אמרו שהי‘ אברהם אבינו מתפאר ואומר ירדתי לכבשן האש ונצלתי ירדתי למלחמות למלחמה עם המלכים ונצלתי תאמר שנתקבלתי שכרי בעוה“ז ואין לי כלום לעת“ל. א“ל הקב“ה אנכי מגן לך וכל מה שעשיתי עמך בעוה“ז חנם עשיתי עמך. אבל שכרך מתוקן לעוה“ב ויעקב אבינו אמר ג“כ קטונתי מכל החסדים והאמת שירא שמנכין לו מזכויותיו ע“י שעושין לו נס )שבת ל“ב( מכש“כ אנכי רק לא בזכותי נצלתי רק בזכות אבותי‘ הק‘ כי בליל שבת קדש בעת שנשלח כמעט כל העיר לטראנסניסטער והייתי בפחד גדול שלא אהי‘ גם אנכי וב“ב בגזירה ליסע מביתי ולקחתי לי הכתבים ובקשתי מהשי“ת שאנצל בזכות כתבי הקדש ובזכות אבותי הק‘. ובא אצלי בחלומי כ“ק אאמו“ר הה“ג הק‘ זצללה“ה ואמר לי בני הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל ע“כ הייתי בבטחון שהשי“ת יציל אותנו. ות“ל ית“ש נצלתי ממות ולא שלחו אותנו לטראנסניסטער לנהרג שם. והתפללתי בזכות הסה“ק שהי‘ לי וזכות כתבי הקדש מהה“ק ז“ל ומהה“ג שפלפלתי עמהם. ע“כ הנני אודה לה‘ עכ“ז והנני מדפיס ב“ה קצת מהתשובות שלי ושל הה“ג ז“ל והי‘ לי איזה אלפים ספרים אך לא הי‘ ביכלתי ליקח עמי רק מעט מזעיר. והי‘ זה ג“כ בדרך נס כי בדרך היו מבקשין להרוג אותי כי הי‘ מדמין שיש לי מעות וחפצים הרבה בארגזים שהי‘ לי עם ספרים וגנבו ממני הרבה בדרך כי הי‘ נדמה להם שיש בשם כסף וזהב ומלבושים. ואמרתי כל כתבי קדש מצילין מפני הדליקה שבזכות הכתבים והספרים נצלתי ב“ה. עכ“פ שכתבי קדש מצילין את האדם מפני הדליקה. וכמו“כ במס‘ שבת ק“ו מצילין התיק עם הספר דהיינו מי שמחזיק ולומד בספרים ומחזיק הספרים מציל את האדם כמ“ש וארון נושא את נושאיו שהוא מציל את האדם שנושא הארון. כי ארון הוא סמל הת“ח וגם ת“ח סמל התיק מצילין התיק המחזיר הספרים עם הספרים. ובשו“ע או“ח )סי‘ של“ד סעי‘ ט‘( אבל הביהכנ“ס שלי שהי‘ לגאון ולתפארת נעשה כעת בית חרושת, וכל היגיעות שלי לריק…
