לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים, נכלאו יהודי קלויזנבורג בחודש מאי 1944 בגטו לתקופה קצרה, בטרם גורשו ברובם לאושויץ.
ערב יציאתם לגטו, סיפר אחד היהודים לאדמו"ר הקדוש רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מקלויזנבערג זיע"א, כי שכנו הנוצרי הציע לו לקחת תחת חסותו את שלשת בנותיו עד יעבור זעם. היהודי הביע את חששותיו מפני העתיד: שילוח למקום ממנו לא ישוב, ופחד שמא תיטמענה בנותיו בין הגויים.
הרבי סבר שיש למסור את הבנות לידי הנוצרי, מכיוון שאין ודאות שתמרנה את דתן. הבנות הגיעו לגיל שכבר עמדו על דעתן, וניתן היה להניח שתדבקנה ביהדותן.
היהודי שהיה נחוש בדעתו פנה לרבי ואמר: "אציית לכם רבי בכל אשר תאמרו לי – חוץ מזה. אינני מסוגל. לא אוכל למות אם תכרסם בי הדאגה שבנותיי תצאנה לשמד"…
נחרץ היה בדעתו להחזיק בבנותיו ולקחתן איתו בכל אשר יפנה…