היחס כלפי היהודים בשנות המלחמה, מצד מנהיג רומניה דאז יון אנטונסקו וסגנו וממלא-מקומו מיכאי אנטונסקו – היה הפכפך למדי.

לדבריו של רבה הראשי של רומניה באותה העת, הרב אלכסנדר שפרן ז"ל, שנפגש עם יון באותם ימים ותהה על קנקנו – הוא היה איש הפכפך, רשע גמור, עריץ ורתחן. לעתים קרובות היה תוקף בחמת-אף כחיה זועמת את אנשי שיחו. היו שכינוהו 'הכלב האדום, על שם גון שערו ופניו. הוא היה ספוג אש-שנאה, תיעוב וארס כלפי היהודים שהתגוררו בחבלים בסרביה וצפון-בוקובינה, ואף כינה אותם 'רעה חולה והחשיבם כבוגדים ובלתי-נאמנים למדינה – זאת משום שלטענתו שמחו כאשר חבלי-ארץ אלו נמסרו בשנים שלפני כן לברית-המועצות. לפיכך, כשנכבשו שוב וחזרו לידיים רומניות, הורה אנטונסקו הסדיסט לטבוח בהם ללא רחם.

במהלך הפוגרומים שפרצו בעקבות קריאתו זו, נהרגו למעלה ממאה אלף יהודים! את הנותרים מאזורים אלו גירש באכזריות למחנות וגטאות בחבל טרנסניסטריה, שם גוועו למוות מחמת רעב, קיפאון, חולשה ומגפות הטיפוס והדיזנטריה הקטלניות.

סך הכול נהרגו ברומניה למעלה ממאה ותישעים אלף יהודים, כתוצאה מאותם פוגרומים שפרצו בעקבות דבריו המסיתים של אנטונסקו ומהגירושים האכזריים למחנות הכפייה והגטאות.

ה' ייקום דמם!

✵✵✵

בשנת 1946 נתפס הרודן יון אנטונסקו יחד עם סגנו מיכאי, סגן שר הפנים פיקי ואסיליו ומושל טרנסניסטריה גאורגיה אלכסיאנו. הם העמדו לדין באשמת רצח עם ופשעי מלחמה, הורשעו והוצאו להורג.

(סדרת המאמרים מבוססת על הספר 'העמידה הרוחנית של יהודי רומניה של יעקב גלר)