ניצולים לא מפסיקים לחזור שוב ושב, על אותו דחף בלתי מוסבר של הישרדות ורצון להיוותר בחיים בכל מחיר. ברם, בקנה אחד עם ההישרדות הפיזית עולה ופורחת גם ההישרדות הרוחנית אותה נצחיות יציבה הנותרת חקוקה ובלתי מחיקה.
כמשל ונמשל לדברים הוא ספר 'אש קודש' של הרב קלונימוס קלמיש שפירא האדמו"ר פיאסצנה זצוק"ל הי"ד
כתב יד של דרשות חיזוק שהשמיע הרבי בשנות הזעם. את גיליונות כתב ידו החביא הרבי עצמו בתוך כד חלב מזדמן והטמינו באדמת הדמים בתקווה שיום אחד ימצא המטמון.
תכריך הכתבים נחשף בשנים שאחר המלחמה בדרך פלא. מר ברוך דובדבני מנהל מחלקת העלייה של הסכונות היהודית, העיד במשפט אייכמן שבשנת 1956 יצא בשליחות בכדי לעלות ארצה את שארית הפליטה מפולין. יום אחד פנה אליו איכר פולני שהוא וסיפר לו שמצא כד של חלב בתוך אתר חפירות בוורשה בתכו היו ספונים כתבי יד, בין כתבי היד נמצא גם כתב ידו של הרבי מפיאסצנה הלא הוא ספר אש קודש.
הספר אש קודש הוא יצירה מונומנטלית של חיזוק ואמונה צרופה, מילותיו נאמרו להפיח רוח בעצמות יבשות ולהחיותם ברעב. בין מאמרי התורה אנו מוצאים שהרבי מתקן את הדברים שאמר בעבר כמין הגהה עצמית על הדברים – ההגהה המצמררת מופיעה בדברי התורה של חנוכה וכך כותב הרבי :
ולמה זה נפגם איש כזה מייסורים אלו יותר מכל הייסורים שעברו על ישראל מאז, למה כשלמד בפסוק גמרא ומדרש ושמע מצרות ישראל מאז ועד עתה לא נפגמה אומנתו ועתה נפגמה
כי אלו האנשים שאומרים שייסורים כמו אלו עוד לא היו לישראל טועים הם, בחורבן ביהמ"ק בביתר וכו' כמו אלו .
ואז בשולי אותו עמוד מגיהה הרבי בעצמו הגהה מרטיטה את נימי הלב:
רק בצרות שהיו עד שלהי דשנת תש"ב היו כבר, אבל כהצרות משונות ומיתות רעות ומשנות שחדשו הרשעים הרוצחים המשונים עלינו בית ישראל משלהי תש"ב, לפי ידיעתי בדברי חז"ל ובדברי הימים אשר לישראל בכלל, לא הי' כמותם, וה' ירחם עלינו ויצילנו מידם כהרף עין. יום ועש"ק י"ח כסליו תש"ג. המחבר.