נָכְרִי שֶׁנָּתַן לְיִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת לוֹ עִסָּה, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. נְתָנָהּ לוֹ מַתָּנָה, עַד שֶׁלֹּא גִלְגֵּל, חַיָּב, וּמִשֶּׁגִּלְגֵּל, פָּטוּר. הָעוֹשֶׂה עִסָּה עִם הַנָּכְרִי, אִם אֵין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשִׁעוּר חַלָּה, פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה:
גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְהָיְתָה לוֹ עִסָּה, נַעֲשֵׂית עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר, פָּטוּר, וּמִשֶּׁנִּתְגַיֵּר, חַיָּב. וְאִם סָפֵק, חַיָּב, וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַכֹּל הוֹלֵךְ אַחַר הַקְּרִימָה בַתַּנּוּר:
ברטנורא
סָפֵק חַיָּב. מִשּׁוּם דַּהֲוֵי סְפֵק אִסּוּרָא, וּלְחֻמְרָא, וּמַפְרִישׁ חַלָּה וּמוֹכְרָהּ לַכֹּהֵן {י}: וְאֵין חַיָּבִין עָלֶיהָ חֹמֶשׁ. זָר הָאוֹכְלָהּ אֵינוֹ מְשַׁלֵּם אֶת הַחֹמֶשׁ, אֲבָל הַקֶּרֶן מְשַׁלֵּם, דְּתַשְׁלוּמֵי תְרוּמָה כַּפָּרָה נִינְהוּ, הִלְכָּךְ מַפְרִישׁ תַּשְׁלוּמִין, וּמְכַפְּרִים מִסָּפֵק, וּמוֹכְרָן לַכֹּהֵן: אַחַר הַקְּרִימָה בַתַּנּוּר. דְּסָבַר רַבִּי עֲקִיבָא אֵין גְּמַר מְלַאכְתָּהּ שֶׁל חַלָּה עַד שֶׁיִּקְרְמוּ פְנֵי הַפַּת בַּתַּנּוּר, וְזוֹ הִיא עוֹנָתָהּ לַחַלָּה, הִלְכָּךְ אִם נִתְגַּיֵּר קֹדֶם שֶׁיִּקְרְמוּ פְנֵי הַפַּת בַּתַּנּוּר, חַיָּב בַּחַלָּה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי עֲקִיבָא:
ברטנורא
פְּטוּרָה מִן הַחַלָּה. שֶׁאֵין גִּלְגּוּלוֹ שֶׁל יִשְׂרָאֵל מְחַיֵּב הָעִסָּה שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים. וְכֵן עִסָּה שֶׁל יִשְׂרָאֵל אֵין גִּלְגּוּל הָעוֹבֵד כּוֹכָבִים פּוֹטַרְתָּהּ: אִם אֵין בְּשֶׁל יִשְׂרָאֵל כְּשִׁעוּר. שֶׁחַיָּבִין לְהַפְרִישׁ מִמֶּנָּה חַלָּה, שֶׁהֵן חֲמֵשֶׁת רְבָעִים: