אֹרֶז. לָאו מִין דָּגָן הוּא, וְכָל שֶׁאֵינוֹ מִין דָּגָן פָּטוּר מִן הַחַלָּה, וְאֵין אָדָם יוֹצֵא בוֹ יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּפֶסַח: אִם יֶשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן חַיָּב בַּחַלָּה. וְאַף עַל גַּב דְּאֵין בַּדָּגָן כְּשִׁעוּר חַלָּה:

אִם יֶשׁ לוֹ פַרְנָסָה מִמָּקוֹם אַחֵר. אִם יֶשׁ לוֹ קֶמַח אַחֵר חוּץ מֵעִסָּה זוֹ, מֵבִיא קֶמַח כְּשִׁעוּר שֶׁאִם יְצָרְפֶנּוּ לִשְׂאֹר זֶה שֶׁחַיָּב בַּחַלָּה יִהְיֶה בוֹ חֲמֵשֶׁת רְבָעִים שֶׁהוּא שִׁעוּר חַלָּה, וְלָשׁ עִסָּה וּמְעָרֵב עִם הָעִסָּה שֶׁיֶּשׁ בָּהּ הַשְּׂאֹר, וּמוֹצִיא מִמֶּנָּה כְּשִׁעוּר חַלָּה שֶׁצָּרִיךְ לְהַפְרִישׁ מֵחֲמֵשֶׁת רְבָעִים: וְאִם לָאו. שֶׁאֵין לוֹ קֶמַח, מוֹצִיא חַלָּה אֶחָד מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה עַל כָּל הָעִסָּה, דְּטֶבֶל אוֹסֵר בְּכָל שֶׁהוּא בְּמִינוֹ, וְנַעֲשֵׂית כֻּלָּהּ טְבוּלָה לְחַלָּה: