ההלכה היומית
יום שלישי האזינו ט' תשרי תשפ"ג
סימן שי"ח
סעיף י"ב

מֵחַם שֶׁפִּנָּה מִמֶּנּוּ מַיִם חַמִּין, מֻתָּר לִתֵּן לְתוֹכוֹ מַיִם צוֹנֵן (לב) מְרֻבִּים כְּדֵי לְהַפְשִׁירָן; וּמֻתָּר לִצֹּק מַיִם חַמִּין לְתוֹךְ מַיִם צוֹנֵן, אוֹ צוֹנֵן לְתוֹךְ חַמִּין וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן מִפְּנֵי שֶׁמְּחַמְּמִין הַרְבֵּה. הגה: וְאִם הַמַּיִם מְרֻבִּים כָּל כָּךְ שֶׁאִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּתְבַּשְּׁלוּ, רַק שֶׁיָּפִיגוּ צִנָּתָן, אֲפִלּוּ בִּכְלִי רִאשׁוֹן שָׁרֵי רַק שֶׁלֹּא יִהְיֶה עַל הָאֵשׁ (טוּר).

באר היטב

(לב) מרובים. ולא אמרינן דמצטרף הכלי דדבר שאין מתכוין אין ראוי לומר פסיק רישיה הוא ולחייב מפני שכשהוא מתכוין עושה מלאכה וכשאינו מתכוין אין בו מלאכה כלל שהרי אינו רוצה לעשות ממנו כלי ע''ש ועיין מ''א:

סימן שי"ח
סעיף י"ג

מֻתָּר לִתֵּן קִיתוֹן שֶׁל מַיִם אוֹ שֶׁל שְׁאָר מַשְׁקִים (לג) בִּכְלִי שֵׁנִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַיִם חַמִּין, אֲבָל בִּכְלִי רִאשׁוֹן אָסוּר.

באר היטב

(לג) בכלי שני. ועיין בי''ד סי' צ''ב ס''ק מ''ה כתבתי בשם הט''ז דאם שואב בכלי ריקן מן הכלי ראשון דאותו הכלי ששואב יש לו דין כ''ר לחומרא ע''ש דלא כמהרי''ל ולעיל סי' רנ''ח כתבנו דאין לטמון כל הכלי בתוך הכלי שני דא''כ ה''ל הטמנה אלא צריך להיות מגולה למעלה. ט''ז עיין שם:

סימן שי"ח
סעיף י"ד

מֻתָּר לִתֵּן קִיתוֹן שֶׁל מַיִם אוֹ שֶׁל שְׁאָר מַשְׁקִים כְּנֶגֶד הָאֵשׁ לְהָפִיג צִנָּתָן, וּבִלְבַד שֶׁיִּתְּנֵם רָחוֹק מֵהָאֵשׁ בְּעִנְיָן שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְחַמֵּם בְּאוֹתוֹ מָקוֹם עַד שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת (פי' מִתְחַמֶּמֶת וְנִכְוֵית) בּוֹ, דְּהַיְנוּ מָקוֹם שֶׁכְּרֵסוֹ שֶׁל תִּינוֹק נִכְוֵית בּוֹ; אֲבָל אָסוּר לְקָרְבוֹ אֶל הָאֵשׁ לְמָקוֹם שֶׁיָּכוֹל לְהִתְחַמֵּם שֶׁתְּהֵא הַיָּד סוֹלֶדֶת בּוֹ, וַאֲפִלּוּ לְהַנִּיחַ בּוֹ שָׁעָה קְטַנָּה שֶׁתָּפִיג צִנָּתוֹ, אָסוּר כֵּיוָן שֶׁיָּכוֹל לְהִתְבַּשֵּׁל שָׁם. הגה: וְהוּא הַדִּין בְּפֵרוֹת אוֹ שְׁאָר דְּבָרִים הַנֶּאֱכָלִים כְּמוֹת (לד) שֶׁהֵן חַיִּין (מָרְדְּכַי פ' כִּירָה) וְעַיֵּן לְעֵיל סִימָן רנ''ד.

באר היטב

(לד) שהן חיין. פי' אעפ''כ אסור ליתנן סמוך לאש אבל רחוק מהאש אפי' דבר שאין נאכל כמות שהוא חי שרי ולפ''ז אסור ליתן אלונטית או כלי עופרת סמוך לאש לחממו אם הוא קרוב כ''כ שיוכל להתיך שם או לשרוף עמ''ש המ''א ס''ק יו''ד בשם הרמב''ם ויש לדחות דכאן לא ניחא ליה שישרוף או שיתיך והוי דבר שאין מתכוין. מ''א ע''ש:

יום שלישי האזינו ט' תשרי תשפ"ג

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן