הַמַּמְנֶה אֲחֵרִים עַל חֶלְקוֹ. אֶחָד מִבְּנֵי חֲבוּרָה שֶׁהִמְנָה אֲחֵרִים עַל חֶלְקוֹ, בְּלֹא דַעַת חֲבוּרָה: רַשָּׁאִין בְּנֵי חֲבוּרָה לוֹמַר לוֹ. טֹל אֶת שֶׁלְּךָ וְצֵא וֶאֱכֹל אַתָּה וַחֲבֵרֶיךָ, שֶׁאֵין בְּנֵי חֲבוּרָה מִתְרַצִּים לִהְיוֹת כָּל אֵלּוּ הַדֵּעוֹת בַּחֲבוּרָתָן. וְאִית לֵיהּ לְהַאי תַּנָּא פֶּסַח נֶאֱכָל בִּשְׁתֵּי חֲבוּרוֹת:

זָב שֶׁרָאָה שְׁתֵּי רְאִיּוֹת. שֶׁטָּמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה וְאֵין טָעוּן קָרְבָּן: שׁוֹחֲטִין עָלָיו. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ. וְהוּא שֶׁטָּבַל בִּשְׁעַת הַשְּׁחִיטָה, דְּהָא חֲזִי לְמֵיכַל לְאוּרְתָא. דְּדַוְקָא טְמֵא מֵת שֶׁחָל שְׁבִיעִי שֶׁלּוֹ בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר נִדְחֶה לְפֶסַח שֵׁנִי אַף עַל גַּב דַּחֲזִי לְמֵיכַל לְאוּרְתָא, כְּדִכְתִיב (בְּמִדְבָּר ט) וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא, בַּיּוֹם הַהוּא לֹא הָיוּ יְכוֹלִים, הָא לָעֶרֶב הָיוּ יְכוֹלִים לֶאֱכֹל בַּפֶּסַח, וְנִדְחוּ לְפֶסַח שֵׁנִי. אֲבָל שְׁאָר טֻמְאוֹת אִי חֲזִי לְמֵיכַל לְאוּרְתָא שׁוֹחֲטִים עָלָיו, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֶעֱרִיב שִׁמְשׁוֹ: רָאָה שָׁלֹשׁ. לָא חֲזִי לְמֵיכַל עַד דְּמַיְתֵי כַפָּרָה: שׁוֹחֲטִין עָלָיו. אִם חָל שְׁמִינִי שֶׁלּוֹ בְּעֶרֶב פֶּסַח, אֲפִלּוּ לֹא הֵבִיא כַפָּרָתוֹ. וְהוּא שֶׁנָּתַן קָרְבְּנוֹתָיו לְבֵית דִּין: שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם. הָרוֹאָה תּוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם שֶׁבֵּין נִדָּה לְנִדָּה דְּבָעְיָא לִסְפֹּר יוֹם הַמָּחֳרָת, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בְּיוֹם הַסְּפִירָה. דְּכֵיוָן שֶׁסָּפְרָה מִקְצָת הַיּוֹם מֻתֶּרֶת לִטְבֹּל. וְאַף עַל פִּי שֶׁמְּחֻסֶּרֶת הֶעֱרֵב שֶׁמֶשׁ שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ: וְהַזָּבָה. שֶׁרָאֲתָה שְׁלֹשָׁה יָמִים רְצוּפִים בְּתוֹךְ אַחַד עָשָׂר יוֹם וּצְרִיכָה לִסְפֹּר שִׁבְעָה נְקִיִּים וּלְהָבִיא קָרְבָּן, שׁוֹחֲטִין עָלֶיהָ בַּשְּׁמִינִי: