בְּכוֹר שֶׁנָּפַל לְבוֹר. בְּכוֹר בַּעַל מוּם שֶׁלֹּא הֶרְאָהוּ לְחָכָם מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב מִבְּעוֹד יוֹם לְהַתִּירוֹ, וְנָפַל לְבוֹר בְּיוֹם טוֹב וְיָרֵא שֶׁמָּא יָמוּת שָׁם: יֵרֵד מֻמְחֶה. שֶׁבָּקִי לְהַבְחִין בֵּין מוּם קָבוּעַ לְמוּם עוֹבֵר: וְיִרְאֶה. מוּם שֶׁהָיָה בּוֹ אֶתְמוֹל, אִם מוּם קָבוּעַ הוּא: יַעֲלֶה וְיִשְׁחֹט. דְּמִשּׁוּם מֻקְצֶה לֵיכָּא, דְּמֵאֶתְמוֹל דַּעְתֵּיהּ עִילָּוֵיהּ: וְאִם לָאו לֹא יִשְׁחֹט. הָכִי קָאָמַר, וְאִם לָאו, דְּאוֹתוֹ מוּם שֶׁהָיָה בּוֹ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב לֹא הָיָה קָבוּעַ אֶלָּא הַיּוֹם נַעֲשָׂה בּוֹ מוּם קָבוּעַ, אֲפִלּוּ עָבַר וְהֶעֱלָהוּ לֹא יִשְׁחֹט. וְלֹא אָמְרִינַן מֵאֶתְמוֹל הֲוָה דַּעְתֵּיהּ עִילָּוֵיהּ וְכֵיוָן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עַכְשָׁיו מוּם קָבוּעַ נִשְׁחָטֵיהּ, דְּהוֹאִיל וְהַמּוּם שֶׁל אֶתְמוֹל לֹא הָיָה קָבוּעַ, מֻקְצֶה מֵחֲמַת אִסּוּר הֲוָה: אֵין זֶה מִן הַמּוּכָן. לָאו מִשּׁוּם מֻקְצֶה אָסַר לֵיהּ, דְּהָא לֵית לֵיהּ לְרַבִּי שִׁמְעוֹן מֻקְצֶה, אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁמַּתִּירוֹ בְּיוֹם טוֹב הֲוָה לֵיהּ כִּמְתַקְּנוֹ, וְנִרְאֶה כְּדָן דִּין, דְּגָזוּר בֵּיהּ מִשּׁוּם שְׁבוּת. וְהָכִי קָאָמַר, אֵין הַתָּרָתוֹ הֶתֵּר, וְאֵינוֹ מוּכָן לִהְיוֹת כָּשֵׁר:

בְּהֵמָה שֶׁמֵּתָה. בְּבֶהֱמַת קָדָשִׁים מַיְרֵי, כִּדְקָתָנֵי עֲלֵיהּ וְעַל הַחַלָּה שֶׁנִּטְמֵאת. וּבֶהֱמַת קָדָשִׁים שֶׁמֵּתָה אֲסוּרָה בַּהֲנָאָה וּטְעוּנָה קְבוּרָה, הִלְכָּךְ לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ. אֲבָל בֶּהֱמַת חֻלִּין מְחַתְּכִין אוֹתָהּ לִפְנֵי הַכְּלָבִים. וְהָנֵי מִלֵּי שֶׁהָיְתָה מְסֻכֶּנֶת מֵאֶתְמוֹל, דְּדַעְתֵּיהּ עִילָּוָהּ, אֲבָל לֹא הָיְתָה מְסֻכֶּנֶת מֵאֶתְמוֹל אַף בֶּהֱמַת חֻלִּין לֹא יְזִיזֶנָּה מִמְּקוֹמָהּ: הַחַלָּה שֶׁנִּטְמֵאת. אֵינָהּ רְאוּיָה לְכֹהֵן בְּיוֹם טוֹב, אַף לַהַסָּקָה אוֹ לְתִתָּהּ לְכַלְבּוֹ, דְּאֵין מְבַעֲרִין קָדָשִׁים מִן הָעוֹלָם בְּיוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ עַל יְדֵי אֲכִילַת בְּהֵמָה, דִּגְזֵרַת הַכָּתוּב הִיא שֶׁאֵין קָדָשִׁים טְמֵאִים מִתְבַּעֲרִים מִן הָעוֹלָם בְּיוֹם טוֹב: