אֵין נִמְנִין. אֵין פּוֹסְקִים דָּמִים לִהְיוֹת שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה בְּנֵי אָדָם אוֹמְרִים בְּהֵמָה זוֹ בִּשְׁלֹשָׁה זוּזִים, זוּז לְכָל אֶחָד: וְשׁוֹחֲטִים וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶן. לְמֶחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ, וְאֵין מַזְכִּירִין פִּסּוּק דָּמִים: שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר. אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִשְׁקֹל בְּלִיטְרָא, דַּהֲוֵי מַעֲשֵׂה חֹל, מֻתָּר לִשְׁקֹל כְּנֶגֶד הַכְּלִי וּכְנֶגֶד הַקּוֹפִיץ, וּלְמָחָר יִרְאוּ הַקּוֹפִיץ וְהַכְּלִי כַּמָּה מִשְׁקָלוֹ: חֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מַשְׁגִּיחִין. אֵין מְעַיְּנִין: בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִקָּר. וַאֲפִלּוּ לִשְׁמֹר הַבָּשָׂר מִן הָעַכְבָּרִין אָסוּר לָשׂוּם אוֹתוֹ בְּכַף מֹאזְנַיִם. וַהֲלָכָה כַּחֲכָמִים:

אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין. בְּרֵחַיִם אוֹ בְּמַשְׁחֶזֶת: אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ. דִּמְשַׁנֶּה מִדֶּרֶךְ חֹל: