אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, מַלֵּא לִי כְלִי זֶה, אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ. מַעֲשֶׂה בְאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית, שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם טוֹב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, אַף בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי בֵרוּרֵי הַמִּדּוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אַף בְּחֹל עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת. הוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ, תֵּן לִי בֵּיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ:
הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקֻפָּה, אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו. וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן, לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל מְבִיאָהּ הוּא בְיָדוֹ. וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲבָל לֹא בָעֵצִים שֶׁבַּמֻּקְצֶה:
ברטנורא
הַמֵּבִיא. מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. בְּתוֹךְ הַתְּחוּם: לֹא יְבִיאֵם וְכוּ'. לָתֵת שָׁלֹשׁ וְאַרְבַּע כַּדּוֹת בְּתוֹךְ סַל אוֹ קֻפָּה וְיִשָּׂאֵם, מִשּׁוּם דְּנִרְאֶה כְּמַעֲשֵׂה חֹל לָשֵׂאת מַשָּׂאוֹת. וְאִם אִי אֶפְשָׁר לוֹ לְשַׁנּוֹת מֻתָּר: אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ. אֶחָד אוֹ שְׁנַיִם, דְּמוּכַח דִּלְצֹרֶךְ יוֹם טוֹב: אוֹ לְפָנָיו. בְּיָדוֹ: וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן. לְהֶסֵּק אוֹ לִבְהֵמָה: לֹא יַפְשִׁיל קֻפָּה לַאֲחוֹרָיו. שֶׁנִּרְאֶה כְּדֶרֶךְ חֹל: וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן. וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא זִמְּנָהּ מִבְּעוֹד יוֹם וְלֹא הָיָה רָגִיל לְהַסִּיק מִמֶּנָּה, דְּלֵית לֵיהּ לְהַאי תַּנָּא מֻקְצֶה: אֲבָל לֹא בָעֵצִים [שֶׁבַּמֻּקְצֶה]. רְחָבָה שֶׁאֲחוֹרֵי הַבָּתִּים קְרוּיָה מֻקְצֶה, עַל שֵׁם שֶׁהִיא מֻקְצָה לְאָחוֹר וְאֵין נִכְנָסִים וְיוֹצְאִים לָהּ תָּדִיר. וְהָנָךְ עֵצִים דְּאָיְרֵי בְּהוּ הָכָא הֵן קוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל אֲרָזִים הָעוֹמְדוֹת לְבִנְיָן, דְּמֻקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס נִינְהוּ, שֶׁדְּמֵיהֶן יְקָרִים, וּבְהָא אֲפִלּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ מֻקְצֶה מוֹדֶה:
ברטנורא
אֲבָל לֹא בַמִּדָּה. בִּכְלִי הַמְּיֻחָד לְמִדָּה שֶׁמּוֹדֵד וּמוֹכֵר בּוֹ. אֲבָל אִם אֵינוֹ מְיֻחָד לְכָךְ, אַף עַל פִּי שֶׁעוֹמֵד לְמִדָּה, שֶׁכְּשֶׁיִּשָּׁבֵר זֶה שֶׁהוּא מוֹדֵד בּוֹ יַעֲמֹד זֶה תַּחְתָּיו, מֻתָּר לְמַלְאוֹתוֹ: אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה. אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא יִחֲדוֹ לְכָךְ, לֹא יְמַלְּאֶנּוּ. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יְהוּדָה: מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. לְפִי שֶׁאֵין מוֹדְדִין בְּיוֹם טוֹב: אַף בְּחֹל הַמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן. מִפְּנֵי בִּטּוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ, שֶׁהָיוּ רַבִּים בָּאִים לִשְׁאֹל הֵימֶנּוּ בַּמּוֹעֵד, שֶׁאֵין טְרוּדִין בִּמְלָאכָה, וְהָיָה מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו בַּלַּיְלָה שֶׁאֵינוֹ זְמַן בֵּית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁיְּהֵא פָּנוּי בַּיּוֹם: מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת. כְּשֶׁהָיָה מוֹכֵר שֶׁמֶן הָיוּ לוֹ מִדּוֹת הַרְבֵּה, וּמְבִיאִין הַלָּקוֹחוֹת כְּלֵיהֶן וּמוֹדֵד לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בְּמִדָּה לְעַצְמוֹ, וּמִתְמַצּוֹת וְהוֹלְכוֹת לְתוֹךְ כְּלֵיהֶן כָּל הַלַּיְלָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר לוֹ הַשֶּׁמֶן הַמֻּדְבָּק בְּשׁוּלֵי הַמִּדָּה וּבְדָפְנוֹתֶיהָ וְנִמְצָא גּוֹזֵל אֶת הַלָּקוֹחוֹת: