המשנה היומית
יום שני משפטים כ"ב שבט תשפ"ו
מסכת תמורה
פרק ו' משנה א'

כָּל הָאֲסוּרִין עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, אוֹסְרִים כָּל שֶׁהֵן. הָרוֹבֵעַ, וְהַנִּרְבָּע, וְהַמֻּקְצֶה, וְהַנֶּעֱבָד, וְאֶתְנָן, וּמְחִיר, וְהַכִּלְאַיִם, וְהַטְּרֵפָה, וְיוֹצֵא דֹפֶן. אֵיזֶה הוּא מֻקְצֶה. הַמֻּקְצֶה לַעֲבוֹדָה זָרָה. הוּא אָסוּר, וּמַה שֶּׁעָלָיו מֻתָּר. אֵיזֶהוּ נֶעֱבָד. כֹּל שֶׁעוֹבְדִין אוֹתוֹ. הוּא וּמַה שֶּׁעָלָיו אָסוּר. זֶה וָזֶה מֻתָּרִין בַּאֲכִילָה:

ברטנורא

כָּל הָאֲסוּרִין לְגַבֵּי מִזְבֵּחַ. שֶׁהֵן פְּסוּלִים לְהַקְרָבָה. וְקָחֲשִׁיב לְהוּ וְאָזֵיל: אוֹסְרִין בְּכָל שֶׁהֵן. וַאֲפִלּוּ נִתְעָרְבוּ אֶחָד בְּאֶלֶף כֻּלָּן אֲסוּרִים לַמִּזְבֵּחַ, אִם אֵינוֹ נִכָּר. וְכֻלְּהוּ מַשְׁכַּחַת לַהּ דְּאֵין נִכָּרִים, חוּץ מִן הַטְּרֵפָה דְּלֹא מַשְׁכַּחַת לַהּ שֶׁאֵינָהּ נִכֶּרֶת אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁנִּתְעָרְבָה דְּרוּסַת הָאֲרִי וְהַזְּאֵב בִּנְקוּבַת הַקּוֹץ: הָרוֹבֵעַ וְהַנִּרְבָּע וְהַמֻּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד. פְּסוּלִין לַמִּזְבֵּחַ. דְּאָמַר קְרָא (וַיִּקְרָא כב) כִּי מָשְׁחָתָם בָּהֶם מוּם בָּם, וְתַנְיָא, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר מָשְׁחָתָם אֵינוֹ אֶלָּא עֶרְוָה וַעֲבוֹדָה זָרָה. עֶרְוָה, דִּכְתִיב (בְּרֵאשִׁית ו) כִּי הִשְׁחִית כָּל בָּשָׂר אֶת דַּרְכּוֹ. עֲבוֹדָה זָרָה, דִּכְתִיב (דְּבָרִים ד) פֶּן תַּשְׁחִתוּן וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל. וְרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע דִּתְנַן בְּמַתְנִיתִין, כְּגוֹן דְּרוֹבֵעַ אוֹ נִרְבָּע עַל פִּי עֵד אֶחָד אוֹ עַל פִּי הַבְּעָלִים, דְּאֵינָהּ נִסְקֶלֶת בְּכָךְ אֲבָל פְּסוּלוֹת הֵן לְקָרְבָּן: מֻקְצֶה. בְּהֵמָה שֶׁהִקְצוּהָ לַעֲבוֹדָה זָרָה. וְאֵינָהּ פְּסוּלָה לְהַקְרָבָה עַד שֶׁיַּעֲשׂוּ בָּהּ מַעֲשֶׂה לְשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, כְּגוֹן שֶׁעָבְדוּ בּוֹ הַכְּמָרִים אִם הוּא שׁוֹר אוֹ גְּזָזוּהוּ אִם הוּא שֶׂה: וְנֶעֱבָד. אֵינוֹ אָסוּר בַּהֲנָאָה אַף עַל פִּי שֶׁעֲבָדוּהוּ, שֶׁאֵין בַּעֲלֵי חַיִּים נֶאֱסָרִים בַּהֲנָאָה כְּשֶׁעוֹבְדִים אוֹתָן, אֲבָל נִפְסָלִים לַמִּזְבֵּחַ: וְאֶתְנָן וּמְחִיר. בְּהֶדְיָא פַּסְלִינְהוּ קְרָא (שָׁם כג) לֹא תָבִיא אֶתְנַן זוֹנָה וּמְחִיר כֶּלֶב: וְכִלְאַיִם. תַּיִשׁ הַבָּא עַל הָרָחֵל: וְהַטְּרֵפָה. דִּכְתִיב בְּמַעֲשֵׂר (וַיִּקְרָא כז) כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט, פְּרָט לִטְרֵפָה שֶׁאֵינָהּ עוֹבֶרֶת, וְקָרְבַּן מִזְבֵּחַ יָלֵיף מִמַּעֲשַׂר בְּהֵמָה: וְיוֹצֵא דֹפֶן. שֶׁנִּקְרְעָה אִמּוֹ וְהוֹצִיאוּ הָעֻבָּר דֶּרֶךְ הַדֹּפֶן. וּמַעֲטִינַן מִקְּרָא דִּכְתִיב (שָׁם כב) כִּי יִוָּלֵד, פְּרָט לְיוֹצֵא דֹּפֶן: הוּא אָסוּר. לַמִּזְבֵּחַ: וּמַה שֶּׁעָלָיו מֻתָּר. דְּהָא לֹא נֶעֱבָד: הוּא וּמַה שֶּׁעָלָיו אָסוּר. הוּא אָסוּר לַמִּזְבֵּחַ, וּמֻתָּר אֲפִלּוּ בַּאֲכִילָה, כְּדִלְקַמָּן בְּסָמוּךְ. וּמַה שֶּׁעָלָיו, תַּכְשִׁיטִים שֶׁעָלָיו, אֲסוּרִין בַּהֲנָאָה שֶׁהֲרֵי נֶעֶבְדוּ וְיֵשׁ בָּהֶן תְּפִיסַת יְדֵי אָדָם: זֶה וָזֶה. הַמֻּקְצֶה וְהַנֶּעֱבָד:

מסכת תמורה
פרק ו' משנה ב'

אֵיזֶהוּ אֶתְנָן. הָאוֹמֵר לְזוֹנָה, הֵא לִיךְ טָלֶה זֶה בִשְׂכָרֵךְ, אֲפִלּוּ מֵאָה, כֻּלָּן אֲסוּרִין. וְכֵן הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ, הֵא לְךָ טָלֶה זֶה וְתָלִין שִׁפְחָתְךָ אֵצֶל עַבְדִּי, רַבִּי אוֹמֵר, אֵינוֹ אֶתְנָן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, אֶתְנָן:

ברטנורא

הָאוֹמֵר לְזוֹנָה. אַחַת נָכְרִית וְאַחַת יִשְׂרְאֵלִית, וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה מֵחַיָּבֵי לָאוִין, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מֵחַיָּבֵי כְּרֵתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין. אֲבָל אֶתְנָן שֶׁל פְּנוּיָה וְהִיא יִשְׂרְאֵלִית אֵינוֹ פָּסוּל לַמִּזְבֵּחַ, דְּאֵין זֶה אֶתְנַן זוֹנָה, שֶׁהֲרֵי לֹא נֶאֶסְרָה לִכְהֻנָּה בְּבִיאָה זוֹ. וְכֵן אֶתְנָן שֶׁנָתְנָה אִשָּׁה לְאִישׁ, אֵינוֹ פָּסוּל. אֲבָל אֶתְנַן זָכָר, פָּסוּל: אֲפִלּוּ מֵאָה כֻּלָּן אֲסוּרִים. הִתְנָה עִמָּהּ לָתֵת לָהּ טָלֶה אֶחָד בְּאֶתְנָנָהּ וְשָׁלַח לָהּ אֲפִלּוּ מֵאָה, לֹא אָמְרִינַן חַד דְּאַתְנֵי עִמָּהּ הָוֵי אֶתְנָן וְהָנָךְ אַחֲרִינֵי כֻּלָּם מַתָּנָה, אֶלָּא כֻּלְּהוּ חֲשִׁיבֵי אֶתְנָן וַאֲסוּרִין: וְתָלִין שִׁפְחָתְךָ אֵצֶל עַבְדִּי. בְּעֶבֶד עִבְרִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים מַיְרֵי, שֶׁאֵין רְשׁוּת בְּיַד רַבּוֹ לִמְסֹר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית לְהוֹלִיד מִמֶּנָּה עֲבָדִים כֵּיוָן שֶׁלֹּא הָיְתָה לוֹ אִשָּׁה מִתְּחִלָּה, הִלְכָּךְ אֶתְנָנָהּ אָסוּר לְדִבְרֵי חֲכָמִים. וְרַבִּי דְּאָמַר לֹא הָוֵי אֶתְנָן, לֵית לֵיהּ הַאי סְבָרָא, דְּוַדַּאי אֲפִלּוּ אֵין לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים רַבּוֹ מוֹסֵר לוֹ שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית. אִי נַמִּי, אֲפִלּוּ אִית לֵיהּ הַאי סְבָרָא, סָבַר הוֹאִיל וְעֶבֶד עִבְרִי הֻתַּר מִכְּלָלוֹ בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית, לָא חֲשִׁיב אֶתְנַן זוֹנָה. וְאֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי:

יום שני משפטים כ"ב שבט תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן