ההלכה היומית
יום ראשון משפטים כ"א שבט תשפ"ו
סימן קנב - שלא לסתר שום בית הכנסת
סעיף א'

אֵין סוֹתְרִים (א) בֵּית הַכְּנֶסֶת כְּדֵי לִבְנוֹת בֵּית הַכְּנֶסֶת אַחֵר, שֶׁמָּא יְאֵרַע לָהֶם אֹנֶס שֶׁלֹּא יִבְנוּ הָאַחֵר; אֶלָּא בּוֹנִים אַחֵר תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ (ב) סוֹתְרִים הַיָּשָׁן וַאֲפִלּוּ לֹא רָצוּ לִסְתֹּר רַק מְחִצָּה א' לְהַרְחִיבוֹ, נָמֵי (ג) דִּינָא הָכֵי (ר' יְרוּחָם נ''ג ח''ח וּבֵית יוֹסֵף בְּשֵׁם הָרַמְבָּ''ם). וְהָנֵי מִלֵּי, שֶׁהָיָה הָרִאשׁוֹן חָזָק; אֲבָל אִם חָרְבוּ יְסוֹדוֹתָיו אוֹ נָטוּ כְּתָלָיו לִפֹּל, סוֹתְרִים אוֹתוֹ מִיָּד וּמַתְחִילִין לִבְנוֹת בִּמְהֵרָה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה, שֶׁמָּא תִּדְחַק הַשָּׁעָה וְיִשָּׁאֵר חָרוּב. הגה: וְאָסוּר לִקַּח אֲבָנִים מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (ד) הַיְּשָׁנָה כְּדֵי לִבְנוֹת חֲדָשָׁה (הַגָּהוֹת אֲשֵׁרִ''י פ' בְּנֵי הָעִיר). וְאָסוּר (ה) לִסְתֹּר דָּבָר מִבֵּית הַכְּנֶסֶת, אֶלָּא אִם כֵּן עוֹשֶׂה עַל מְנַת לִבְנוֹת. (מָרְדְּכַי פֶּרֶק בְּנֵי הָעִיר).

באר היטב

(א) בית הכנסת. ואפילו יש להם שני בה''כ אסור מ''א. וט''ז מתיר אם יש להם בה''כ אחרת ע''ש ועיין ברמ''א סי' קנ''ג ועיין ע''ת: (ב) סותרים. וזה אפילו בכרכים שרי דכל העולם מרוצים כיון שבונין להם בה''כ אחרת. מ''א: (ג) דינא. דהיינו שבונין תחלה הכותל החדשה ואח''כ סותרין הראשונה: (ד) הישנה. ב''ח וט''ז פסקו בדאיכא מקום לצלויי שרי ומ''א כתב דבכל גווני אסור ע''ש: (ה) לסתור. דבה''כ נקרא מקדש מעט ואם נתץ אבן ממנה עובר בלאו. ע''כ יש ליזהר באותן שעושין דף שקורין שטענדיר ועושין גומא בכותל שיוכל להחזיק שם ע''י עץ אותו דף לאו שפיר עבדי ט''ז סי' קנ''א. (ובספר אליהו רבה הביא ראיות להתיר דהא כתב הרמב''ם דהנותץ מן המזבח דוקא דרך השחתה אסור וכן מוכח דברי מהרא''ם פ' ראה שפירש דברי רש''י וכי תעלה על דעתך שישראל נותצין מזבח כו' הא דלא הקשה על מחיקת השם היינו משום די''ל בענין שיש צורך למחוק ואם איתא דאסור בנתיצה אף לצורך א''כ מאי פריך על נתיצה ע''ש) ועיין במהר''ם פאדווה סי' ס''ה:

סימן קנג - דיני בנין בית הכנסת
סעיף א'

מֻתָּר לַעֲשׂוֹת מִבֵּית הַכְּנֶסֶת (א) בֵּית הַמִּדְרָשׁ, אֲבָל לֹא מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ (ב) בֵּית הַכְּנֶסֶת.

באר היטב

(א) בה''מ. בסי' צ' סעיף י''ח משמע דמותר לעשות מבה''כ בה''מ ליחיד בביתו. מ''א: (ב) בה''כ. דוקא בה''כ שאין קובעין מדרש ללמוד אבל בה''כ דידן שקובעין שם מדרש בלמוד שעה אחד דינו כבית המדרש ומותר לעשותו מדרש תשובת דבר שמואל סי' שמ''ו:

סימן קנג - דיני בנין בית הכנסת
סעיף ב'

בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת, יְכוֹלִים לִקַּח בְּדָמָיו תֵּבָה, דְּהַיְנוּ הֵיכָל שֶׁמְּנִיחִין בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה אוֹ לוּחַ שֶׁמַּעֲמִידִין עָלָיו סֵפֶר תּוֹרָה; מָכְרוּ תֵּבָה, יְכוֹלִים לִקַּח בְּדָמָיו מִטְפַּחַת שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה; מָכְרוּ מִטְפַּחַת, לוֹקְחִין בְּדָמֶיהָ סְפָרִים, דְּהַיְנוּ שֶׁכָּתוּב כָּל חֻמָּשׁ לְבַדּוֹ, וְכֵן נְבִיאִים (ג) וּכְתוּבִים; מָכְרוּ סְפָרִים, לוֹקְחִין בִּדְמֵיהֶן סֵפֶר תּוֹרָה, אֲבָל אִיפְּכָא לְהוֹרִידָן מִקְּדֻשָּׁתָן, אָסוּר. וַאֲפִלּוּ אִם קָנוּ בִּקְצָת הַמָּעוֹת דָּבָר שֶׁקְּדֻשָּׁתוֹ חֲמוּרָה, אֵין יְכוֹלִין לְשַׁנּוֹת הַמּוֹתָר לִקְדֻשָּׁה קַלָּה.

באר היטב

(ג) וכתובים. משמע דחומשין ונביאים וכתובים כי הדדי נינהו. וצ''ע דבי''ד סי' רפ''ב סי' י''ט איתא דחומשין קדושתן חמורה מנביאים וכתובים לכן נ''ל דאסור ליקח בדמי חומשין נביאים וכתובים ונביאים וכתובים כהדדי נינהו עיין מ''א:

יום ראשון משפטים כ"א שבט תשפ"ו

אנחנו שולחים למייל (בתזמון שאתם בוחרים)
תוכן תורני מרתק וייחודי!

מיד לאחר ההרשמה תקבלו מייל עם פירוט אפשרויות התזמון לבחירה

דילוג לתוכן