חָלוּט (פֵּרוּשׁ כְּמִין פַּת חוֹלְטִין אוֹתוֹ בְּרוֹתְחִין) שֶׁאַחַר כָּךְ אֲפָאוֹ בַּתַּנּוּר, פַּת גָּמוּר (לב) הוּא וּמְבָרֵךְ עָלָיו הַמּוֹצִיא. הגה: וְכֵן דָּבָר שֶׁבְּלִילָתוֹ רַכָּה שֶׁאֲפָאוֹ בַּתַּנּוּר בְּלֹא מַשְׁקֶה, דִּינוֹ כְּפַת וּמְבָרֵךְ עָלָיו הַמּוֹצִיא וְשָׁלֹשׁ בְּרָכוֹת; וְכֵן אִם אֲפָאוֹ בְּאִלְפָּס בְּלֹא מַשְׁקֶה (תוס' וְהָרֹא''שׁ וְהר''ן פֶּרֶק כָּל שָׁעָה וְרַמְבַּ''ם פ''ו מֵהל' חַלָּה וּשְׁאִלְתּוֹת וְטוּר), וּמְעַט מַשְׁקֶה שֶׁמּוֹשְׁחִין בּוֹ הָאִלְפָּס שֶׁלֹּא יִשָּׂרֵף הָעִסָּה לֹא מִקְרֵי מַשְׁקֶה (הַגָּהוֹת מַיְמוֹנִי פ''ג מֵהל' בְּרָכוֹת); אֲבָל דָּבָר שֶׁבְּלִילָתוֹ רַכָּה וְטִגְּנוֹ בְּמַשְׁקֶה, לְכֻלֵּי עָלְמָא לָאו לֶחֶם הוּא (תּוֹסָפוֹת וְהָרֹא''שׁ וְהָרַ''ן וְר''י פֶּרֶק כֵּיצַד מְבָרְכִין).
טְרוֹקְנִין דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשִׂין גּוּמָא בַּכִּירָה וְנוֹתְנִים בָּהּ קֶמַח (לג) וּמַיִם מְעָרְבִין בָּהּ וְנֶאֱפֶה שָׁם, מְבָרֵךְ (לד) עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּבְרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ; וְאִם קָבַע סְעוּדָתוֹ עָלָיו, מְבָרֵךְ הַמּוֹצִיא וּבִרְכַּת הַמָּזוֹן; אֲבָל טְרִיתָ'' א, דְּהַיְנוּ שֶׁלּוֹקְחִין קֶמַח וּמַיִם וּמְעָרְבִים אוֹתָם וְשׁוֹפְכִים עַל הַכִּירָה וְהוּא מִתְפַּשֵּׁט וְנֶאֱפֶה, אֵין עָלָיו תּוֹרַת לֶחֶם כְּלָל וְאֵין מְבָרְכִים עָלָיו אֶלָּא בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת וּבְרָכָה אַחַת מֵעֵין שָׁלֹשׁ, וַאֲפִלּוּ קָבַע סְעוּדָתוֹ עָלָיו.
באר היטב
(לג) ומים. ובלילתן רכה מאוד כמ''ש ס''ח: (לד) עליו. מ''א חולק ופסק דמהני קביעות בטריתא כמו בטרוקנין. ומ''מ אותן שאופין בדפוס ברזל אע''פ שהן מכונסין בדפוס שקורין וואפלטקיס מ''מ כיון שהן רקיקין דקין מאוד אחר האפייה אפי' קבע עלייהו לא הוי קביעות ומברך במ''מ עיין מ''א:
נַהֲמָא דְּהִנְדְּקָא, וְהוּא (לה) לֶחֶם שֶׁאוֹפִין בְּשִׁפּוּד וּמוֹשְׁחִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן אוֹ בְּמֵי בֵּיצִים, וְכֵן לֶחֶם הֶעָשׂוּי לְכוּתָח שֶׁאֵין אוֹפִין אוֹתוֹ בְּתַנּוּר אֶלָּא בַּחַמָּה, מְבָרֵךְ עָלָיו בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת.
באר היטב
(לה) לחם. כלומר בצק. דלחם שאופין בשפוד לחם גמור הוא. מ''א:
באר היטב
(לב) הוא. ובכלל זה איב''ר זאטיני זעמיל: