תפריט
בִּהְיוֹתִי בִּישִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָה שֶׁבְּלִיטָא – סִפֵּר פַּעַם מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב קָמֶנֶצְקִי זיע"א – פָּרַץ פַּעַם וִכּוּחַ סוֹעֵר בֵּין הַבַּחוּרִים.
אֶחָד מֵהֶם, שֶׁמּוֹצָאוֹ הָיָה מִבֶּרְלִין, קָבַל עַל הֶבְדֵּלֵי הַתַּרְבּוּיוֹת בֵּין גֶּרְמַנְיָה מוֹלַדְתּוֹ לְבֵין שְׁאָר מְדִינוֹת אֵירוֹפָּה הַגַּסּוֹת וְחַסְרוֹת הַנִּימוּסִים, כְּלִיטָא וְדוֹמוֹתֶיהָ. לִדְבָרָיו, תַּרְבּוּתָם שֶׁל הַגֶּרְמָנִים מְפֻתַּחַת עַשְׂרוֹת מוֹנִים מִשֶּׁל מַקְבִּילֵיהֶם הָאֵרוֹפֵּאִים. "עַל לְשׁוֹנָם שֶׁל הַגֶּרְמָנִים", אָמַר הַבָּחוּר, "שְׁגוּרוֹת מִלּוֹת נִימוּס וְגִנּוּנֵי מִלִּים לָרֹב".
בְּעִצּוּמוֹ שֶׁל וִכּוּחַ נִכְנַס "הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָה", רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה הַגָּאוֹן רַבִּי נָתָן צְבִי פִינְקֶל זיע"א, וְשָׁאַל לְנוֹשֵׂא שִׂיחָתֵנוּ. הֵשַׁבְנוּ.
שָׁמַע הַסַּבָּא אֶת הַדְּבָרִים, וּפָנָה אֵלֵינוּ הַבַּחוּרִים בְּאָמְרוֹ: "דְּעוּ לָכֶם תַּלְמִידַי, כִּי לְכָל הַנְהָגָה טוֹבָה אָמוּר לְהִמָּצֵא מָקוֹר בַּתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. מִשֶּׁכָּךְ, אַל לָנוּ לְהִתְפַּעֵל מֵהַנְהָגוֹתֵיהֶם שֶׁל תַּרְבּוּיוֹת אֲחֵרוֹת, טוֹבוֹת כְּכָל שֶׁיֵּרָאוּ".
"אֲבָל רַבֵּנוּ", הִקְשָׁה הַנַּעַר הַבֶּרְלִינָאִי, "הֲרֵי הַנְהָגָה טוֹבָה יֵשׁ לָהֶם לַגֶּרְמָנִים, שֶׁאֵינֶנָּה מוֹפִיעָה בִּמְקוֹרוֹתֵינוּ".
"וּמַהִי?", תָּהָה רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה.
עָנָה הַבָּחוּר: "כַּאֲשֶׁר נִשְׁאַל גֶּרְמָנִי הֵיכָן הוּא רְחוֹב פְּלוֹנִי, אַף פַּעַם לֹא יַעֲנֶה בְּהֶחְלֵטִיּוּת "שָׁם וְשָׁם!", כִּי אִם יֹאמַר בַּעֲדִינוּת "שָׁם וָשָׁם, הַאִם לֹא כֵן?". לָשׁוֹן זוֹ יֵשׁ בָּהּ מִן הָעֲנָוָה, וְנוֹתֶנֶת לַשּׁוֹאֵל אֶת הַתְּחוּשָׁה כִּי אֵין הוּא בּוּר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הֵיכָן הָרְחוֹב הַמְּדֻבָּר".
לְמִשְׁמַע הַדְּבָרִים חִיֵּךְ הַסַּבָּא. וְאָז אָמַר: "אֵינֶנִּי מֵבִין. אֵיזוֹ גַּדְלוּת הִיא לָדַעַת הֵיכָן הוּא רְחוֹב מְסֻיָּם, וּמַדּוּעַ בּוּשָׁה הִיא שֶׁלֹּא לָדַעַת זֹאת? לָמָּה בִּכְלָל חָשִׁים אֲנָשִׁים נְחוּתִים בְּכָךְ שֶׁאֵינָם אַטְלָס מְהַלֵּךְ? דַּוְקָא הַנְהָגָה זוֹ שֶׁל הַגֶּרְמָנִים מוֹכִיחָה מֵעַל לְכָל סָפֵק כִּי תַּרְבּוּתָם חִיצוֹנִית הִיא, וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם רְמִיָּה וַאֲחִיזַת-עֵינַיִם!".
חָלְפוּ שָׁנִים לֹא רַבּוֹת – סִפֵּר הגר"י קָמֶנֶצְקִי – וּלְעֵינֵי הָעוֹלָם נֶחְשְׂפָה תַּרְבּוּתָהּ הָאֲמִתִּית שֶׁל הָאֻמָּה הַנָּאצִית הַנְּאוֹרָה וְהַנִּימוּסִית. זְוָעוֹת שֶׁלֹּא עָלְתָה עַל דַּעַת אָדָם שֶׁיְּכוֹלִים לְהֵעָשׂוֹת, נַעֲשׂוּ כְּדָבָר שֶׁבַּשִּׁגְרָה בְּעִדַּן הַשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה, מַמָּשׁ עַל יְדֵי אוֹתָם נְאוֹרִים.
לִפְנֵי זְמַן לֹא רַב – הִמְשִׁיךְ הַגָּאוֹן רַבִּי יַעֲקֹב בְּסִפּוּרוֹ – נִכְנַס אֵלַי יְהוּדִי מְבֻגָּר, קְטוּעַ-יָד. עַד מְהֵרָה הִתְבָּרֵר לִי כִּי הוּא הוּא הַבָּחוּר מִבֶּרְלִין הַזָּכוּר לִי הֵיטֵב.
"מָה קָרָה לַיָּד שֶׁלְּךָ?", הִתְעַנְיַנְתִּי בַּעֲדִינוּת.
"הַסַּבָּא צָדַק", הוּא הֵגִיב בִּכְאֵב.
"זֶה מֵהַמִּלְחָמָה?", תָּהִיתִי.
וְהוּא הֵשִׁיב: "הָיָה זֶה בִּתְחִלַּת הַמִּלְחָמָה. צָעַדְתִּי בִּרְחוֹב מְגוּרַי בְּבֶרְלִין, כַּאֲשֶׁר קְבוּצַת בִּרְיוֹנִים נָאצִים תָּפְסָה אוֹתִי. רֹאשׁ הַחֲבוּרָה שָׁלַף אוֹלָר אָרֹךְ מִכִּיסוֹ, וְשִׁסֵּף בְּאִטִּיּוּת אֶת יָדִי הָאַחַת. "זֶה כּוֹאֵב – הַאִם לֹא כֵן?", שָׁאַל, לְקוֹל גְּעִיַּת צְחוֹקָם שֶׁל חֲבֵרָיו…
