הַדַּיָּן הָאַלְמוֹנִי

בַּמְּצִיאוּת הָאֲפֵלָה שֶׁל מַחֲנֵה הַהַשְׁמָדָה אוֹשְׁוִיץ, שָׁם הִתְנַהֵל אַחַד הַפְּרָקִים הַמְּזַעְזְעִים בְּיוֹתֵר בְּתוֹלְדוֹת הָאֱנוֹשׁוּת, פָּעֲלוּ אַנְשֵׁי יְחִידַת הַזוּנְדֶּר-קוֹמַנְדּוֹ. עַל הַיְּחִידָה נִמְנוּ קְבוּצַת יְהוּדִים, שֶׁהֻפְקְדָה עַל תִּפְעוּלוֹ הַטֶּכְנִי שֶׁל הַמַּחֲנֶה.

עָמֹק בְּלִבָּם הַשָּׁבוּר שֶׁל אֲנָשֶׁיהָ נָשְׂאוּ הֵם אֶת הַסּוֹד הַנּוֹרָא, שֶׁאָז לֹא נוֹדַע עֲדַיִן לַכֹּל: הַשְׁמָדַת הַיְּהוּדִים בְּתָאֵי הַגַּזִּים בִּידֵי הַגֶּרְמָנִים ימ"ש.

מִתּוֹךְ פַּחַד מִתַּגְלִיּוֹת שֶׁיַּחְשְׂפוּ אֶת מַעֲשֵׂיהֶם הַנִּתְעָבִים, הַנָּאצִים הָאֲרוּרִים נָהֲגוּ לְהוֹצִיא לַהוֹרֵג אֶת חַבְרֵי הַיְּחִידָה כָּל אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים וּלְהַחֲלִיפָם בַּחֲדָשִׁים, בְּמַטָּרָה לִשְׁמֹר עַל סוֹדִיּוּת מֻחְלֶטֶת. אוּלָם הָאֲסִירִים, שֶׁכְּבָר לֹא נוֹתַר לָהֶם מָה לְהַפְסִיד, הֶחֱלִיטוּ לָקַחַת אֶת גּוֹרָלָם בִּידֵיהֶם. הֵם תִּכְנְנוּ מֶרֶד, בְּמַטָּרָה לְבַצֵּעַ פְּעֻלָּה נוֹעֶזֶת.

בַּ-6 בְּאוֹקְטוֹבֶּר 1944, הֵחֵלּוּ הָאֲסִירִים לְהִתְבַּצֵּר בְּבִנְיַן הַמִּשְׂרָפוֹת, כַּאֲשֶׁר הֵם מַפְעִילִים נֶשֶׁק שֶׁהִצְלִיחוּ לְהַסְתִּיר מֵעֵינֵיהֶם הַבּוֹלְשׁוֹת שֶׁל הַקַּלְגַּסִּים. בְּאֹמֶץ לֵב עָצוּם אָזְרוּ אַנְשֵׁי הַזוּנְדֶּר-קוֹמַנְדּוֹ כּוֹחוֹת וְהִשְׁלִיכוּ אֶל תּוֹךְ כִּבְשַׁן הַמִּשְׂרָפָה שְׁלוֹשָׁה אַנְשֵׁי אֶס-אֶס חַיִּים שֶׁעָמְדוּ בִּסְבִיבָתָם.

לְאַחַר שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל לְחִימָה, הִצְלִיחוּ הַגֶּרְמָנִים לְדַכֵּא אֶת הַמֶּרֶד וּלְהָשִׁיב אֶת הַשְּׁלִיטָה בַּמַּחֲנֶה לִידֵיהֶם. אַחֲרוֹנֵי הַמּוֹרְדִים הִתְבַּצְּרוּ בְּתוֹךְ מִתְחַם הַמִּשְׂרָפוֹת, כַּאֲשֶׁר חַיָּלִים גֶּרְמָנִיִּים מְכַתְּרִים אֶת הַמִּבְנֶה וּמַמְתִּינִים לַפְּקֻדָּה לִפְתֹּחַ בְּאֵשׁ.

אֵלּוּ הָיוּ רְגָעִים מְתוּחִים מֵעֵבֶר לְמָה שֶׁנִּתָּן לְתָאֵר. בְּתוֹכְכֵי הַמִּבְנֶה שָׂרְרָה דְּמָמָה. מִין שֶׁקֶט שֶׁלִּפְנֵי סְעָרָה, שֶׁלִּפְנֵי הִסְתַּעֲרוּת.

וּבְאוֹתוֹ רֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט נוֹרָא, אֵרַע דָּבָר מַדְהִים – וּכְפִי שֶׁהֵעִיד ד"ר מִיקְלוֹשׁ נִיסְלִי, שֶׁהָיָה עֵד רְאִיָּה לַדָּבָר:

אֶחָד מִבֵּין חֲבֵרֵינוּ לַיְּחִידָה, בָּחוּר כְּבֶן שְׁלוֹשִׁים, קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וּפָתַח בִּנְאוּם. קוֹלוֹ רָעַם בָּאוּלָם, כְּדֵי שֶׁהַכֹּל יִשְׁמְעוּ אֶת דְּבָרָיו. בַּעֲבָרוֹ שִׁמֵּשׁ כְּדַיָּן בִּקְהִלָּה בְּפּוֹלִין. הוּא הָיָה תַּלְמִיד-חָכָם מֻבְהָק, עֲדִין-נֶפֶשׁ וּבַעַל-כִּשָּׁרוֹן. בֵּינֵינוּ הוּא גַּם נוֹדַע כְּסַגְפָן הַקּוֹמַנְדּוֹ, אֶחָד שֶׁלֹּא טוֹעֵם מַאֲכָלִים אֲסוּרִים גַּם בְּמָקוֹם קָשֶׁה זֶה. עַל מָה הִתְקַיֵּם אֵפוֹא? – עַל פִּסּוֹת קְטַנּוֹת שֶׁל לֶחֶם, מַרְגָּרִינָה וּבָצָל.

וּבְכֵן, הַדַּיָּן לְשֶׁעָבַר הֵחֵל לִנְאֹם: "אַחַי הַיְּקָרִים. רְצוֹנוֹ הָרַחוּם בְּתַכְלִית וְהַבִּלְתִּי-נִתַּן-לְהַשָּׂגָה שֶׁל הַבּוֹרֵא, קָבַע שֶׁעַמֵּנוּ יְקַבֵּל מַכָּה אֲנוּשָׁה. חַיָּבִים אָנוּ לְהַצְדִּיק אֶת הַדִּין וּלְהַשְׁלִים עִם גּוֹרָלֵנוּ, כִּי כָּךְ נִגְזַר עָלֵינוּ. מֵאֵת הָאֱלוֹקִים בָּא הַדָּבָר, וְעָלֵינוּ לְקַבֵּל זֹאת בְּאַהֲבָה!".

בְּעֵינָיו בָּעֲרָה אֵשׁ קְדוֹשָׁה, וּפָנָיו הַמְּיֻסָּרוֹת לָהֲטוּ. בְּטוּחֲנִי שֶׁחוּשָׁיו כְּבָר טָעֲמוּ טַעַם הָעוֹלָם הַבָּא. שֶׁקֶט מֻחְלָט שָׂרַר בָּאוּלָם עֵת נָשָׂא אֶת דְּבָרוֹ, וְגַם לְאַחַר מִכֵּן. מִפֹּה וּמִשָּׁם נִשְׁמְעוּ רַק אֲנָחוֹת שֶׁבָּקְעוּ מֵעֹמֶק הַלֵּב הָרָצוּץ – אַנְחוֹת פְּרֵדָה מֵהַחַיִּים וּמֵהַמֵּתִים.

הַדַּיָּן הַקָּדוֹשׁ, הָאַלְמוֹנִי, סִיֵּם אֶת נְאוּמוֹ. זְמַן קָצָר לְאַחַר מִכֵּן נִפְרְצוּ הַדְּלָתוֹת, וְהַגֶּרְמָנִיִּים פָּלְשׁוּ פְּנִימָה. כָּל אַנְשֵׁי הַזּוּנְדֶּר-קוֹמַנְדּוֹ שֶׁהָיוּ בִּפְנִים נֶהֶרְגוּ בַּמָּקוֹם.

הַשֵּׁם יִקּוֹם דָּמָם!