"כְּבָר עָבַרְתִּי אֶת תְּלָאוֹת הַשּׁוֹאָה, כַּאֲשֶׁר הִגַּעְתִּי לְצַעֲדַת הַמָּוֶת בִּשְׁנַת 1945", סִפֵּר נִצּוֹל שׁוֹאָה אַחֵר, אוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ וְתַלְמִיד חָכָם עָצוּם. "הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר הַצָּבָא הַנָּאצִי נָסוֹג אֶל תּוֹכְכֵי גֶּרְמַנְיָה, תּוֹךְ שֶׁאֵינוֹ חוֹלֵם לְרֶגַע לְוַתֵּר עַל הַשְּׁאִיפָה הַמֻּחְלֶטֶת לְחַסֵּל אֶת כָּל הַיְּהוּדִים".

"יַחַד עִם אַלְפֵי יְהוּדִים דִּדִּיתִי בְּקֹשִׁי לְאֹרֶךְ קִילוֹמֶטְרִים רַבִּים, כַּאֲשֶׁר בִּצְדָדֵי הַדֶּרֶךְ נָפְלוּ אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא עָמַד לָהֶם כּוֹחָם לִצְעֹד".

"לְיָדִי צָעַד אָדָם, שִׂפְתוֹתָיו מְמַלְמְלוֹת. חָשַׁבְתִּי, כִּי מִן הַסְּתָם מְדֻבָּר בְּעוֹד אֶחָד שֶׁדַּעְתּוֹ נִטְרְפָה עָלָיו כְּתוֹצָאָה מֵחֲוָיוֹת הָאֵימָה וּמַרְאוֹת הַזְּוָעָה. מַבָּט נוֹסָף הִבְהִיר לִי שֶׁטָּעִיתִי. הָיָה מְדֻבָּר בְּאָדָם צָלוּל לַחֲלוּטִין".

"קֵרַבְתִּי אֶת אָזְנַי. רָצִיתִי לִשְׁמֹעַ מָה הוּא מְמַלְמֵל. הֶאָסִיר צִטֵּט בְּעַל-פֶּה אֶת מִלּוֹת מַסֶּכֶת 'כְּתוּבוֹת' שֶׁבַּתַּלְמוּד הַבַּבְלִי. הוּא אָחַז בְּדַף כב עַמּוּד א…".

"הִמְתַּנְתִּי שֶׁהוּא יְסַיֵּם אֶת הָעַמּוּד, וְאָז הִצְטָרַפְתִּי אֵלָיו וְהִמְשַׁכְתִּי מִדַּף כב עַמּוּד ב. לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי אֲנִי אֶת עַמּוּד ב, הוּא הִמְשִׁיךְ אוֹתִי בְּדַף כג עַמּוּד א. כָּךְ הִמְשַׁכְנוּ וְהִמְשַׁכְנוּ עַד לְדַף נה, אָז צָנַח לְפֶתַע חֲבֵרִי לַדֶּרֶךְ בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת, וּמֵת".

"סִיַּמְתִּי לְבַדִּי אֶת מַסֶּכֶת 'כְּתוּבוֹת'"…

בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל סָפֵק, אֶת פָּנָיו שֶׁל הֶאָסִיר הַקָּדוֹשׁ בָּאָה מַסֶּכֶת 'כְּתוּבוֹת' לְקַבֵּל בַּשָּׁמַיִם, מְלֻוָּה בְּרִבְבוֹת מַלְאָכִים טְהוֹרִים שֶׁנִּבְרְאוּ מִכָּל מִלָּה וּמִלָּה שֶׁל לִמּוּד הַתּוֹרָה הַפִּלְאִי שֶׁלּוֹ. אֵין כָּל פִּקְפּוּק כִּי הֵם בָּאוּ לְהַקְבִּיל אֶת פָּנָיו בְּתֻפִּים וּבִמְחוֹלוֹת, בְּשִׁירִים וְרִקּוּדִים, וְלִוּוּ אוֹתוֹ עַד שַׁעֲרֵי גַּן-עֵדֶן. כִּי "אַשְׁרֵיכֶם תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, שֶׁדִּבְרֵי תּוֹרָה חֲבִיבִים עֲלֵיכֶם בְּיוֹתֵר", גַּם בְּגֵיא צַלְמָוֶת…

יְהִי זִכְרוֹ בָּרוּךְ!