בְּגִיל תֵּשַׁע נֶעֶלְמוּ הַבֻּבּוֹת וְשַׁעֲשׁוּעֵי הַיַּלְדוּת מֵחַיֶּיהָ שֶׁל נִצֹּלֶת הַשּׁוֹאָה, גְּבֶרֶת ר' קוֹפְמָן. אֶת מְקוֹמָם תָּפְסוּ חַיָּלֵי הַגֶּסְטָאפּוֹ, פּוֹתְחִים שַׁעַר לְשַׁרְשֶׁרֶת מֻפְלָאָה שֶׁל נִסִּים. עַל חֶלְקָם נְגוֹלֵל בְּמַהֲלַךְ הַמַּאֲמָרִים הַבָּאִים, וּכְפִי שֶׁמּוּבָא בְּגִלְיוֹן 'מַרְוֶה לַצָּמֵא'.
הָיִיתִי בַּת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה – מְסַפֶּרֶת גְּבֶ' קוֹפְמָן – כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לְמַחֲנֵה הָרִכּוּז רָוֶנְסְבְּרִיק שֶׁבְּגֶרְמַנְיָה. יַחַד אִתִּי הִגִּיעוּ לְשָׁם חֲבֵרוֹת שֶׁלִּי מִגֵּטוֹ לוֹדְז'. אוֹתָן בָּנוֹת יָצְאוּ לַעֲבֹד בְּ'זִימֶנְס', בֵּית-חֲרֹשֶׁת לִמְטוֹסִים שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְמַחֲנֵה הָרִכּוּז.
אֲנִי הָיִיתִי אֲסִירַת תּוֹדָה לִגְבֶרֶת טוֹרִי, שֶׁפָּרְסָה עָלַי אֶת חָסוּתָהּ בְּגֵטוֹ לוֹדְז' וְאִמְּצָה אוֹתִי כְּבַת, עַל כָּל הַמִּשְׁתַּמֵּעַ. בְּשֶׁל כָּךְ, נִשְׁאַרְתִּי יַחַד עִמָּהּ לְהַשְׁגִּיחַ עַל יַלְדָּהּ הַקָּטָן, שֶׁהָיָה אָז כְּבֶן חָמֵשׁ.
תַּקְרִית בִּלְתִּי נְעִימָה, שֶׁאֵרְעָה בְּשָׁעָה שֶׁהֵגַנְתִּי עַל בְּנָהּ, גָּרְמָה לְכָךְ שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי מָזוֹן. הָיָה זֶה כַּאֲשֶׁר אַחְרָאִית הַמָּזוֹן טָעֲנָה שֶׁכְּבָר נָטַלְתִּי אֶת הַמָּנָה הַיּוֹמִית, בְּעוֹד לְמַעֲשֶׂה הִיא וְגַם אֲנִי יָדַעְנוּ הֵיטֵב שֶׁלֹּא קִבַּלְתִּי אֶת הַמַּגִּיעַ לִי, מִשּׁוּם שֶׁאֶת מָנָתִי הָאִישִׁית נָתַתִּי לַיֶּלֶד הַקָּטָן. בְּמַהֲלַךְ אוֹתָהּ תַּקְרִית סָפַגְתִּי מַכּוֹת בְּרֹאשִׁי מֵהַשּׁוֹמְרִים, כָּאֵלּוּ שֶׁהוֹתִירוּ לִי צַלָּקוֹת עַד הַיּוֹם.
גְּבֶרֶת טוֹרִי בִּקְּשָׁה שֶׁאֵצֵא לַעֲבֹד. אוּלָם גַּם כְּשֶׁעָבַדְתִּי בְּ'זִימֶנְס' לֹא שָׁכַחְתִּי אֶת הַחוֹב הֶעָצוּם שֶׁל הַכָּרַת הַטּוֹב שֶׁלִּי אֵלֶיהָ. מִדֵּי פַּעַם בְּפַעַם הָיוּ בָּנוֹת שֶׁחָזְרוּ מִ'זִימֶנְס' לְרָוֶנְסְבְּרִיק, וַאֲנִי הָיִיתִי מַעֲבִירָה אִתָּן מָזוֹן שֶׁחָסַכְתִּי מִפִּי בִּשְׁבִיל בְּנָהּ שֶׁל גְּבֶרֶת טוֹרִי.
הָעֲבוֹדָה בְּבֵית הַחֲרֹשֶׁת הָיְתָה מְפָרֶכֶת, שָׁעוֹת אֲרֻכּוֹת מִדֵּי יוֹם, לְלֹא מָזוֹן כִּמְעַט. הָאֶצְבָּעוֹת שֶׁלִּי הִתְמַלְּאוּ מֻגְלָה מֵחֲמַת הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה, וַאֲנִי חָשַׁשְׁתִּי לְהִתְחַשְׁמֵל. אֶצְבָּעוֹת רְטוּבוֹת שֶׁנּוֹגְעוֹת בַּחַשְׁמַל, וּבְכֵן…
כָּאַב לִי. מְאוֹד. כָּל מַגָּע בָּאֶצְבָּעוֹת הָיָה כָּרוּךְ בְּיִסּוּרִים. הִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲבֹד יוֹתֵר, וְעָצַרְתִּי לָנוּחַ מְעַט.
הָאַחְרָאִית עָלֵינוּ הָיְתָה גֶּרְמָנִיָּה מְרֻשַּׁעַת, שֶׁלֹּא הִסְּסָה לִירוֹת בְּמִי שֶׁלֹּא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיהָ. וְהִנֵּה, אֲנִי מַבְחִינָה בָּהּ מִתְקָרֶבֶת אֵלַי.
"תַּמְשִׁיכוּ לַעֲבֹד! אַל תַּפְסִיקוּ!", הִיא צוֹוַחַת תּוֹךְ שֶׁהִיא מִתְקָרֶבֶת. הַיָּדַיִם שֶׁלִּי רָעֲדוּ. גַּם שֶׁל חַבְרוֹתַי. הָיִיתִי קְרוֹבָה לְעִלָּפוֹן.
אוֹתָהּ גֶּרְמָנִיָּה מַגִּיעָה אֵלַי וּמְבַקֶּשֶׁת: "בִּיטֶע (בְּבַקָּשָׁה), תַּרְאִי לִי אֶת הַיָּדַיִם שֶׁלָּךְ!". לֹא בֶּאֱמֶת הָיְתָה לִי בְּרֵרָה. הֶרְאֵיתִי לָהּ.
וְאָז הִתְרַחֵשׁ נֵס, שֶׁעַד הַיּוֹם אֲנִי לֹא יוֹדַעַת אֵיךְ לְהַסְבִּיר אוֹתוֹ, מִלְּבַד הַשְׁגָּחָה פְּרָטִית מְיֻחֶדֶת שֶׁלִּוְּתָה אוֹתִי גַּם בְּגֵיא הַצַּלְמָוֶת, בְּכָל צַעַד וְשַׁעַל: בִּמְקוֹם לַהֲרֹג אוֹתִי בּוֹ בַּמָּקוֹם, הַגֶּרְמָנִיָּה הוֹצִיאָה מֵהַכִּיס סִכָּה וּפוֹצְצָה לִי אֶת פִּצְעֵי הַמֻּגְלָה. "אַתְּ פְּטוּרָה מֵעֲבוֹדָה לְמֶשֶׁךְ יוֹמַיִם!", חָתְמָה.
נָפַלְתִּי וְהִתְעַלַּפְתִּי מֵרֹב חֻלְשָׁה. הַחֲבֵרוֹת חָשְׁבוּ בַּתְּחִלָּה שֶׁהִיא יָרְתָה בִּי, אֲבָל לְאַחַר מִכֵּן סִפְּרוּ לִי שֶׁהִיא עוֹד הִגְדִּילָה לַעֲשׂוֹת וְשָׁפְכָה עָלַי מַיִם…
מְדֻבָּר הָיָה בְּרוֹצַחַת בְּסֵדֶר-גֹּדֶל עָצוּם, שֶׁהָרְגָה יְהוּדִיּוֹת עַל יָמִין וְעַל שְׂמֹאל, לְלֹא שֶׁמֶץ שֶׁל רַחֲמִים. כָּאן, בְּאֹפֶן נִסִּי, הִיא הִתְנַהֲגָה בְּאֹפֶן הָפוּךְ מַמָּשׁ. אֵין לִי סָפֵק שֶׁזֶּה לֹא הִגִּיעַ מִבְּחִירָתָהּ הָאִישִׁית, אֶלָּא הָיָה גִּלּוּי שֶׁל יָד ד' שֶׁשָּׁמְרָה עָלַי בַּתֹּפֶת הַנָּאצִית.