תְּפִלָּה בְּגֵיא צַלְמָוֶת

גַּם בַּשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁל חֶשְׁכַת הַמִּלְחָמָה, לֹא וִתְּרוּ הַיְּהוּדִים עַל הַנֶּשֶׁק הַמְּקֻבָּל מֵאֲבוֹתֵינוּ – הֲלֹא הוּא: הַתְּפִלָּה.

מָרָן הַגָּאוֹן הַצַּדִּיק רַבִּי אֶפְרַיִם אָשֵׁרִי זיע"א, רַבָּן שֶׁל הֶעָרִים סְלוֹבּוֹדְקָה וְקוֹבְנָא, הִמְלִיץ לִבְנֵי הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית שֶׁלֹּא לִנְטֹשׁ אֶת הַלִּמּוּד וְהַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר גַּם בִּמְחִיר שֶׁל סִכּוּן חַיִּים. לִרְאָיָה, הֵבִיא אֶת דָּנִיאֵל אִישׁ חֲמוּדוֹת שֶׁסִּכֵּן אֶת חַיָּיו כְּדֵי לְהִתְפַּלֵּל, כְּמוֹ גַּם הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ רַבִּי חֲנִינָא בֶּן תְּרַדְיוֹן שֶׁסִּכֵּן אֶת חַיָּיו וְאַף שִׁלֵּם בָּהֶם, עֲבוּר הֲפָצַת תּוֹרָה בָּרַבִּים. וְאָכֵן, בְּמַרְבִּית הַגֵּטָאוֹת נִמְשְׁכָה עֲבוֹדַת הַשֵּׁם – תְּפִלּוֹת בְּמִנְיָן וְלִמּוּד בַּצִּבּוּר – בַּחֲשַׁאי אַךְ בְּמֶרֶץ.

אָמְנָם, עַל בִּרְכַּת "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עֶבֶד" נֶחְלְקוּ הַדֵּעוֹת. הָיוּ רַבָּנִים שֶׁחָשׁוּ כִּמְשַׁקְּרִים לְעַצְמָם כַּאֲשֶׁר מְבָרְכִים בְּרָכָה זוֹ, וּמִשּׁוּם כָּךְ הוֹרוּ שֶׁלֹּא לוֹמַר בְּרָכָה זוֹ בִּתְקוּפָה אֲפֵלָה זוֹ. הַגָּאוֹן רַבִּי אֶפְרַיִם אָשֵׁרִי, לְעֻמָּתָם, פָּסַק שֶׁיֵּשׁ לְהַמְשִׁיךְ לוֹמַר "שֶׁלֹּא עָשַׂנִי עֶבֶד", וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁ"בִּפְנִימִיּוּתֵנוּ הָיִינוּ וְנִשְׁאַרְנוּ בְּנֵי חֹרִין". וְכָךְ כָּתַב בְּמִכְתָּבוֹ לְאֶחָיו הַיְּהוּדִים, שְׁכֵנָיו לַגֵּטוֹ: "עִקַּר הַבְּרָכָה הַזֹּאת נִתְקְנָה לֹא עַל עַבְדוּת הַגּוּף, אֶלָּא עַל עַבְדוּת הַנֶּפֶשׁ… וְאַדְּרַבָּה, דַּוְקָא כָּעֵת חוֹבָה עָלֵינוּ לְבָרֵךְ בְּרָכָה זֹאת לְמַעַן יַכִּירוּ אוֹיְבֵינוּ וּמְנַדֵּנוּ, שֶׁלַּמְרוֹת שֶׁאָנוּ נְתוּנִים בְּיָדָם לַעֲשׂוֹת בָּנוּ כִּרְצוֹנָם הָרַע, בְּכָל זֹאת רוֹאִים אָנוּ אֶת עַצְמֵנוּ כִּבְנֵי חֹרִין הַנְּתוּנִים בְּמָצוֹר וּבְשִׁבְיָה, וּקְרוֹבָה יְשׁוּעָתֵנוּ לָבוֹא".

(מבוסס על 'ממעמקים', חלק ג', עמוד 56)

רַבָּהּ שֶׁל הָעִיר טְשִׁיבִּין, מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי דֹּב בֶּערִישׁ רַבִּי דֹּב וַיְידֶנְפֵלְד זיע"א, מָצָא תַּחְלִיף לַמַּחְזוֹר. וְכָךְ סִפֵּר שָׁנִים לְאַחַר מִכֵּן:

הֻכְרַחְתִּי בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם הַקָּדוֹשׁ לִרְעוֹת אֶת צֹאן מַרְעִית יִשְׂרָאֵל, לְלֹא מַחְזוֹר אוֹ סִדּוּר. וּבְכֵן, הִצְבַּעְתִּי עַל כִּבְשׂוֹתַי וְאָמַרְתִּי אֶת תְּפִלַּת 'כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ' בְּכַוָּנָה כָּזֹאת שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא  הִגַּעְתִּי. "רְאֵה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲלֹא אֵלֶּה הֵם צֹאנְךָ!", זָעַקְתִּי מָרוֹת.

(על פי 'שומרי הגחלת', עמוד 13)